שיחה:קרן הצבי: הבדלים בין גרסאות בדף

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מתאריך 04:36, 28 בדצמבר 2016

מקור הביטוי

מה שכתוב בערך זה שטויות בלי מיץ עגבניות.

ה"קרן" החלולה בימי קדם שימשה בעולמם של מגדלי הצאן תחליף לארנק ומכאן גם השימוש במילה בכלכלה. "קרן הצבי" היא קרן עם פתחים משני הצדדים, לכן כסף, ששמים בה מצד אחד, סופו ליפול מהצד השני. בברכה. אריה ענבר

תודה רבה, אריה, עבור בקרתך. עדכנתי את הערך וגביתי אותו במקורות. לצערי, לא מצאתי מקור של ממש לטענותיך. להלן פרוט:

קרנים ככלי קבול: במקורות אחדים מתארים קרנות בעלי־חיים ככלי קבול (למשל, באבן־שושן: "כלי קבול לנוזלים", כבפסוק ”קֶרֶן הַשֶּׁמֶן“ (שמואל א׳ טז, פסוק יג)). אולם, את ענין שמירת כסף בקרני בעלי־חיים ראיתי רק במאמרו של ד"ר מרדכי רוזן, שצטטתי בערך (אודה: לא יגעתי רבות בחפוש). בנוסף לדברים שהבאתי בערך הוא כותב בהערה שם: "הרומאים שמרו את המטבעות שלהם בתוך קרניים של בעלי חיים, אלא שקצת לא נוח ללכת עם קרן בכיס". גם במאמר אחר שלו ב"טבע הדברים" ("טבע המילים – סיפורו של השקל" מתוך גליון 243, אוגוסט 2016) הוא כותב: "לדעת כמה לקסיקולוגים נהגו בעבר לשמור בקרני הבקר כסף, והסכום שנשמר נקרא לפיכך קרן".
הוראת "קרן" בהקשר הכלכלי: כל המקורות שראיתי מעלים את האפשרות שהוראה זו היא הרחבה של קרן החיה המוחשית, וכן מתיחסים לקרן השפע היונית. במקורות אחרים גורסים שמקור המילה במקבילה האכדית "qerenu" שהוראתה גֹּרֶן או ערמה (אבן־שושן מביא את שתי האפשרויות לעיל). הבאתי בערך את דברי ד"ר רוזן בענין זה, אולם במאמר מאוגוסט 2016 הוא מציע ראשית את המקור האכדי: "נראה שמוצא המילה בלשון האכּדית – qerenu [...] אך יש סבורים שמקור המילה קרן במשמעות של סכום כסף או קופה הוא בקרני הבקר (כמו השור) והצאן".
קרן הצבי הפתוחה ממנה נופלים מטבעות: לא מצאתי כל מקור לכך, גם אצל ד"ר רוזן. בשני המאמרים לעיל מופיעים ההסברים שהבאתי בערך (הוא קל רגלים, קרניו מתחלפות), וכך גם בחבורו "סיפורי מילים".
עוד על מבנה קרני הצבי נתן לראות במאמריו של ד"ר משה רענן: בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל, למה תוקעין בשופר של איל?. בראשון הוא מעיר: "ייתכן וגם הפתגם "הניח מעותיו על קרן הצבי" (כתובות, פי"ג מ"ב) קשור למהירות ריצתו של הצבי וקרנו המחודדת שאינה מאפשרת להניח עליה מעות בבטחה". כחלון (שיחה) 03:35, 28 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

הערתי בערך על "כתיבה על קרן הצבי", ולדעתי כדאי להרחיב על הכתוב ולהבהירו. כחלון (שיחה) 03:36, 28 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 :* '''קרן הצבי הפתוחה ממנה נופלים מטבעות''': לא מצאתי כל מקור לכך, גם אצל ד"ר רוזן. בשני המאמרים לעיל מופיעים ההסברים שהבאתי בערך (הוא קל רגלים, קרניו מתחלפות), וכך גם בחבורו [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/AD0FF487-64A9-4F11-AF82-79703AAD73D6/125951/SipureyMilim1.pdf "סיפורי מילים"].
 :*עוד על מבנה קרני הצבי נתן לראות במאמריו של ד"ר משה רענן: [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=29443 בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל], [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=27269 למה תוקעין בשופר של איל?]. בראשון הוא מעיר: "ייתכן וגם הפתגם "הניח מעותיו על קרן הצבי" (כתובות, פי"ג מ"ב) קשור למהירות ריצתו של הצבי וקרנו המחודדת שאינה מאפשרת להניח עליה מעות בבטחה". [[משתמש:כחלון|כחלון]] ([[שיחת משתמש:כחלון|שיחה]]) 03:35, 28 בדצמבר 2016 (IST)
+::הערתי בערך על "כתיבה על קרן הצבי", ולדעתי כדאי להרחיב על הכתוב ולהבהירו. [[משתמש:כחלון|כחלון]] ([[שיחת משתמש:כחלון|שיחה]]) 03:36, 28 בדצמבר 2016 (IST)