ויקימילון:גיזרון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף מדיניות חדש
 
שכתוב
שורה 1: שורה 1:
{{מסגרת|חלק האטימולוגיה הוא אמנם המפתה והמגרה ביותר בין חלקי האפארט – אך מבחינה מדעית הוא גם הבלתי בטוח, המסוכן, והמכשיל ביותר. הפתרון הקל, הנוח והבטוח הוא, שבעל מילון יפטור עצמו מן הטיפול האטימולוגי מכל וכל. לא בחרנו בדרך זו.{{ש}}גושן גוטשטיין, סעיף 244}}


סעיף הגיזרון בערך מתאר את מוצא המילה ואת התפתחות המשמעות שלה בתקופות שונות. זהו הסעיף המורכב ביותר בתבנית הערך בוויקימילון, ולכן יש לגבות את הכתוב בו במקורות מוסמכים. נפרט להלן מספר קווים מנחים בכתיבת סעיף הגיזרון. שימו לב: הסעיף "מקור" מחליף את סעיף הגיזרון בערכי צירופים וביטויים.
בסעיף הגיזרון אנו מציגים היבטים דיאכרוניים של המילה - את מוצאה ואת דרכה בשפה לאורך הדורות. זהו הסעיף המורכב ביותר בתבנית הערך, וכתיבתו מצריכה קפדנות ודייקנות. להלן מספר קווים מנחים לכתיבת הגיזרון.


===ציון הרובד===
===ניסוח הכתוב===
* אין לכתוב השערות על גיזרון המילה שאינן מבוססות על מחקרים אקדמיים. בפרט אין לכתוב אטימולוגיות עממיות ודעות אישיות. זכרו שוויקימילון אינו מקום לפרסום מחקר ראשוני (ראו [[ויקימילון:מה ויקימילון איננו]]).
#בתחילת סעיף הגיזרון יש לציין את הרובד בו הופיעה המילה לראשונה: לשון המקרא, לשון חז"ל, לשון ימי־הביניים או העברית החדשה. למשל המילה "[[אהבה]]" מופיעה לראשונה בלשון המקרא, "[[בסיס]]" בלשון חז"ל, "[[מרכז]]" בלשון ימי־הביניים ו"[[יזמה]]" בעברית החדשה. <br> אם המילה מופיעה פעם יחידה במקורות, הוסיפו את הציטוט לערך באמצעות תבנית:צט (מילים שלהן הופעה יחידה במקרא יש לשייך ל<nowiki>[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]]</nowiki>. ניתן למצוא ברשת [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_sikumim_index_0_1.html רשימות של המילים היחידאיות בתנ"ך]). בציטוט מהתלמוד רצוי לתרגם את המילים הארמיות הקשות להבנה.
* מקורות אקדמיים מקצועיים עדיפים על עיתונים וספרות לקהל הרחב; מקורות ראשוניים עדיפים על מקורות משניים המצטטים אותם. ראו [[ויקימילון:ביבליוגרפיה]].
#כדי למצוא הופעות של מילה בתנ"ך ניתן להשתמש בקונקורדנציה ([http://kodesh.snunit.k12.il/cgi-bin/kodesh/search_adv.pl אפשרות החיפוש המורפולוגי] במאגר ספרות הקודש באתר "סנונית" מכסה את התנ"ך, המשנה, התלמוד והתוספתא) או למשל ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=364 ספר השורשים לרד"ק] או [http://www.hebrewbooks.org/36864 לאבן ג'נאח]. ביתר הרבדים כדאי להתחיל את החיפוש באתר [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/ "מאגרים"] של מפעל המילון ההיסטורי.
* השערות אטימולוגיות ודיונים לשוניים של פרשני המקרא המסורתיים (הן ראשונים והן אחרונים) עדיף לרכז בסעיף [[ויקימילון:פרשנים מפרשים|"פרשנים מפרשים"]].
#שימו לב: מילים רבות הופיעו ברבדים קדומים של העברית אך משמעותן השתנתה. לדוגמה: "[[מצפון]]" מופיעה בתנ"ך ו"[[פרס#פְּרָס|פְּרָס]]" בלשון חז"ל, אך משמעותן שם אינה זו הנפוצה בעברית של ימינו. חשוב לציין שינויי משמעות כאלו בסעיף הגיזרון.
* אם חשוב בעיניכם להביא טענה, אך מצאתם לה רק מקורות חלקיים, סמנו אותה בתבנית {{תב|מקור}}.
#בדומה, ישנן מילים שחודשו מתוך פרשנות של ציטוט מהמקורות, ולעיתים מתוך פרשנות שגויה. לדוגמה, "[[סירה]]" (במשמעות כלי שיט), "[[מחמאה]]" או "[[למצער]]". במקרה זה יש לכתוב זאת בערך ולהוסיף את הציטוט המקורי. כדאי להוסיף פרשנויות אחרות לציטוט זה, אם ישנן.
* חשוב שלא להכביד על הקורא בעודף מידע, ולסרבל בכך את הערך. רצוי לנסח את הכתוב באופן המתאים לקורא צמא־הדעת, שאינו איש לשון מקצועי. מידע עודף ניתן להסתיר באמצעות תבניות מתאימות או להעביר להערות שוליים.


* הגיזרון צריך להקיף את כל הוראות המילה (ראו להלן לגבי שינויי משמעות). אם כתבתם כמה הגדרות בערך, רצוי לציין את מספר ההגדרה שאליה מתייחס הכתוב.
===שאילה משפות זרות===
* זכרו שההגדרות תקובצנה תחת ערך אחד ([[ויקימילון:הומונימיה ופוליסמיה|פוליסמיה]]) רק כאשר יש ביניהן קשר היסטורי. קשר זה יש להציג באמצעות סעיף הגיזרון.
#מילים רבות מאוד נשאלו לעברית משפות זרות. כבר במקרא מופיעות מילים שנשאלו (ככל הנראה) ממצרית, אכדית, פרסית, יוונית ועוד (ראו [[אבנט]], [[היכל]], [[פרבר]], [[סימפוניה]]), וברבדים הבאים נשאלו מילים רבות ממגוון לשונות. עבור מילה שאולה, ציינו את השפה ממנה נשאלה המילה וכתבו את המילה בשפה זו (ראו [[אויר|אוויר]], [[מרכז]], [[זץ]]).
#גם במילים מקראיות בהן לא ניכרת שאילה כדאי לציין מקבילות בשפות שפיות נוספות (ראו [[כלב]]). עבור פעלים יש לציין שורשים מקבילים (ראו [[כתב#כָּתַב|כָּתַב]]).
#ישנם מקרים בהם השפיעה מילה בשפה זרה על משמעותה של מילה קיימת בעברית (למשל [[מסכה]], [[כבל]]).


* כדי להימנע מכפילות מידע במיזם, רצוי להפנות את הקורא מערכים "משניים" לערכים "בסיסיים".
===חידושי מילים===
:אין לכתוב גיזרון עבור מילה בערכים המילים הנגזרות ממנה. למשל, אין צורך להסביר בערך [[כדורי]] על מקור המילה "[[כדור]]".
#אם ידוע לכם מי חידש את המילה (לדוגמה: [[w:אליעזר בן יהודה|אליעזר בן יהודה]], [[w:יחיאל מיכל פינס|יחיאל מיכל פינס]], [[w:דוד ילין|דוד ילין]], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]], [[w:איתמר בן אב"י|איתמר בן אב"י]] ועוד), ציינו זאת בערך. ראו למשל [[עגבניה]] ו[[סביבון]]. לעיתים ניתן למצוא מידע זה גם עבור מילים שחודשו בלשון ימי־הביניים.
:מידע המשותף לפועל סביל ולפועל פעיל יופיע רק בערך הַפָּעִיל. למשל, סעיף הגיזרון בפועל [[עצב#עֻצַּב|עֻצַּב]] יפנה לסעיף הגיזרון בפועל [[עצב#עִצֵּב|עִצֵּב]].
#חידושים של האקדמיה ללשון העברית נמצאים באתר [http://hebrew-terms.huji.ac.il "מאגר המונחים"]. רצוי לציין את השנה בה חודשה המילה, או למצער את שם המילון בו היא מופיעה ושנת פרסומו.
:מידע הקשור לשורשים (כגון, שורשים קרובים בעברית, שורשים מקבילים בשפות אחרות) רצוי להביא בערכי פעליו (הפעילים), אם ישנם. לדוגמה, על גיזרון השורש כ־ת־ב יש לכתוב בערך [[כתב#כָּתַב|כָּתַב]] ולא בערך [[מכתב]]. לעומת זאת, בפעלים השייכים לשורשים גזורי־שם ("מיקם" או "מינף") ניתן להפנות בסעיף הגיזרון אל השם.


===דיונים לשוניים===
===תוכן הסעיף===
כאמור, בסעיף הגיזרון מתוארים מוצא המילה ושינויים שחלו בה במרוצת השנים. המידע שיבוא בתיאור זה אינו קבוע, וצפוי להשתנות בהתאם לרובד המילה ולדרך שבה הובאה לעברית. לדוגמה, עבור מילה מקראית נרצה אולי לבחון מקבילות בשמות שמיות אחרות, ועבור מילים שאולות טבעי להציג את משמעות המילה בשפת המקור. להלן תיאור כללי של סוגי מידע שיכולים לבוא בערכים שונים:
#אם המילה נוצרה באמצעות הלחם בסיסים, בחיבור בסיס וצורן, או באמצעות נוטריקון - ציינו זאת בסעיף הגיזרון (ראו [[חידק|חיידק]]).
* ברוב הערכים אין צורך לפרט בסעיף הגיזרון על '''דרך התצורה''' של המילה,{{הערת שוליים|ישנן כמה דרכי תצורה קבועות האפשרויות במילון, והן מתוארות בדף [[ויקימילון:ניתוח דקדוקי]].}} ובפרט עבור צירופים, ראשי־תיבות ומילים הבנויות מיציקת שורש במשקל. מידע לשוני כללי הקשור למשקל המילה יבוא בדף המשקל ב[[נספח:משקלים|נספח המשקלים]]. {{ש}} לעיתים רצוי להרחיב מעט עבור מילים שנוצרו באמצעות הלחם בסיסים או בחיבור בסיס וצורן. ראו לדוגמה בערכים: [[חידק|חיידק]], [[שלחני]], [[חתלתול]]. <!-- [[מדיניות]] -->{{ש}} עבור מילים שנשאלו משפה זרה (ובכלל זה מארמית) - ראו להלן.
#כדאי לצטט הסברים לשוניים העוסקים בגיזרון המילה, בתוספת קישור לטקסט ברשת (אם הוא זמין). מקורות אפשריים הם אתר HebrewBooks (ראו לדוגמה [[אקלים]]), פרוייקט בן יהודה (לדוגמה [[בור ששתית ממנו אל תזרק בו אבן|בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן]]) או אתר [http://web.nli.org.il/sites/JPress/Hebrew/Pages/default.aspx "עיתונות יהודית היסטורית"] (ראו לדוגמה [[זהות]]). טוב גם לצטט מאמרים העוסקים בנשוא הערך, אם תמצאו כאלו (לדוגמה [[חבית]]) או ספרי עיון ואנציקלופדיות (לדוגמה [[אגורה]]).
* בפרט, כדאי להרחיב על דרך התצורה כאשר היא אינה "נקייה", ומערבת כמה מהאפשרויות הקבועות המוצגות בניתוח הדקדוקי. למשל: "[[מברשת]]" חודשה באמצעות יציקת השורש ב־ר־שׁ (שנשאל מלשונות אירופה) במשקל העברי "מִקְטֶלֶת"; "[[סטקיה|סטקייה]]" בנויה בהוספת צורן סופי למילה השאולה "סטייק".
#ככלל, יש לבכר מקורות אקדמיים לגיזרון, כגון "מילון העברית המקראית" לצבי קדרי, מילון העברית המקראית של BDB (זמין ברשת) ואחרים. בהיעדרם ניתן לצטט ממאמרים אקדמיים או מאתר האקדמיה ללשון העברית. בהיעדר אלו ניתן לצטט ממאמרים ברשת בעיתונות, כל עוד נכתבו מפי בלשנים מומחים (ראו לדוגמה [[בלגן]], [[טבעונות]]).
* כבר במקרא מופיעות מילים שאולות - הן משפות שמיות והן משפות אחרות (ראו: [[אבנט]], [[היכל]], [[פרבר]], [[סימפוניה]]). אולם תדיר לא ניתן להתחקות אחר מוצאן של מילים מרובד זה. בכל מקרה רצוי לציין מקבילות של המילה או של השורש (בערכים בסיסיים) בלשונות שמיות אחרות. ראו בערכים: [[כלב]], [[כתב#כָּתַב|כָּתַב]].
* כאשר ניתן להצביע על ההופעות הראשונות בכתב של המילה, יש לציין זאת בסעיף הגיזרון. בפרט, ציינו זאת עבור מילים המופיעות פעמים מעטות במקרא או במקורות ועבור מילים שניתן להצביע על הופעותיהם הראשונות בכתב (כגון חידושי מילים). ראו למשל בערכים [[שנהב]], [[זדה]], [[אבזר]] או [[אפק]]<!-- [[זים]], [[אקלים]] -->וכן ראו את [[:קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]].{{ש}} כן יש לציין אם המילה באה בהופעות אלו שלא בצורת היסוד ([[חנות]]), או שהיא באה רק בהקשר מסוים ([[גמד#גַּמָּד|גַּמָּד]]).
* אם חלו שינויים משמעותיים בהוראת המילה, אפשר לפעמים לתאר את התהליך בסעיף הגיזרון. למשל, מילים שהוראתן ברבדים הקדומים של השפה שונה מזו שבימינו (לדוגמה: [[מצפון]], [[משבר#מַשְׁבֵּר|מַשְׁבֵּר]], [[חבית]]<!-- [[אביב]] -->), למשל בהשפעת מילה לועזית כלשהי ([[פרס#פְּרָס|פְּרָס]], [[מסתורין]]) או עקב פרשנות של הכתובים ([[מחמאה]], [[סירה]] (בהוראת כלי שיט)<!-- [[למצער]]-->)
* עבור מילה שאולה משפה זרה: ציינו את שפת המקור, וכתבו אם אפשר את המילה בשפה זו (ראו [[אויר|אוויר]], [[מרכז]], [[זץ]]). ניתן לעיתים להתחקות אחר מסלול השאילה באמצעות מילונים אטימולוגיים (ראו לדוגמה [[כימיה]]).
* עבור מילים שחודשו בשפה, בעיקר מתקופת העברית החדשה, רצוי להוסיף מידע על תהליך החידוש: מתי הן חודשו, מי חידשן, כיצד התקבלו בציבור וכד'. ראו למשל בערכים [[עגבניה]] ו[[סביבון]], ובערכים אחרים המשתמשים בתבנית {{תב|חידוש}}. לעיתים רצוי להביא מדברי בלשנים ומדקדקים בני התקופה הדנים בחידוש ([[זהות]], [[ערדל]]).
*חידושים של האקדמיה ללשון העברית נמצאים באתר [http://hebrew-terms.huji.ac.il "מאגר המונחים"]. בערכים אלו רצוי לציין את השנה בה חודשה המילה, או למצער את שם המילון בו היא מופיעה ואת שנת פרסומו.
* כאשר הגיזרון שנוי במחלוקת או מוטל בספק, תארו את הגישות השונות תוך הבאת סימוכין לכל דעה. לדוגמה: [[כלום]], [[ענק]]. <!-- [[אגורה]], [[גטו]] -->


[[קטגוריה:ויקימילון - דפי עזרה]]

גרסה מתאריך 03:06, 31 באוקטובר 2016

חלק האטימולוגיה הוא אמנם המפתה והמגרה ביותר בין חלקי האפארט – אך מבחינה מדעית הוא גם הבלתי בטוח, המסוכן, והמכשיל ביותר. הפתרון הקל, הנוח והבטוח הוא, שבעל מילון יפטור עצמו מן הטיפול האטימולוגי מכל וכל. לא בחרנו בדרך זו.
גושן גוטשטיין, סעיף 244

בסעיף הגיזרון אנו מציגים היבטים דיאכרוניים של המילה - את מוצאה ואת דרכה בשפה לאורך הדורות. זהו הסעיף המורכב ביותר בתבנית הערך, וכתיבתו מצריכה קפדנות ודייקנות. להלן מספר קווים מנחים לכתיבת הגיזרון.

ניסוח הכתוב

  • אין לכתוב השערות על גיזרון המילה שאינן מבוססות על מחקרים אקדמיים. בפרט אין לכתוב אטימולוגיות עממיות ודעות אישיות. זכרו שוויקימילון אינו מקום לפרסום מחקר ראשוני (ראו ויקימילון:מה ויקימילון איננו).
  • מקורות אקדמיים מקצועיים עדיפים על עיתונים וספרות לקהל הרחב; מקורות ראשוניים עדיפים על מקורות משניים המצטטים אותם. ראו ויקימילון:ביבליוגרפיה.
  • השערות אטימולוגיות ודיונים לשוניים של פרשני המקרא המסורתיים (הן ראשונים והן אחרונים) עדיף לרכז בסעיף "פרשנים מפרשים".
  • אם חשוב בעיניכם להביא טענה, אך מצאתם לה רק מקורות חלקיים, סמנו אותה בתבנית {{מקור}}.
  • חשוב שלא להכביד על הקורא בעודף מידע, ולסרבל בכך את הערך. רצוי לנסח את הכתוב באופן המתאים לקורא צמא־הדעת, שאינו איש לשון מקצועי. מידע עודף ניתן להסתיר באמצעות תבניות מתאימות או להעביר להערות שוליים.
  • הגיזרון צריך להקיף את כל הוראות המילה (ראו להלן לגבי שינויי משמעות). אם כתבתם כמה הגדרות בערך, רצוי לציין את מספר ההגדרה שאליה מתייחס הכתוב.
  • זכרו שההגדרות תקובצנה תחת ערך אחד (פוליסמיה) רק כאשר יש ביניהן קשר היסטורי. קשר זה יש להציג באמצעות סעיף הגיזרון.
  • כדי להימנע מכפילות מידע במיזם, רצוי להפנות את הקורא מערכים "משניים" לערכים "בסיסיים".
אין לכתוב גיזרון עבור מילה בערכים המילים הנגזרות ממנה. למשל, אין צורך להסביר בערך כדורי על מקור המילה "כדור".
מידע המשותף לפועל סביל ולפועל פעיל יופיע רק בערך הַפָּעִיל. למשל, סעיף הגיזרון בפועל עֻצַּב יפנה לסעיף הגיזרון בפועל עִצֵּב.
מידע הקשור לשורשים (כגון, שורשים קרובים בעברית, שורשים מקבילים בשפות אחרות) רצוי להביא בערכי פעליו (הפעילים), אם ישנם. לדוגמה, על גיזרון השורש כ־ת־ב יש לכתוב בערך כָּתַב ולא בערך מכתב. לעומת זאת, בפעלים השייכים לשורשים גזורי־שם ("מיקם" או "מינף") ניתן להפנות בסעיף הגיזרון אל השם.

תוכן הסעיף

כאמור, בסעיף הגיזרון מתוארים מוצא המילה ושינויים שחלו בה במרוצת השנים. המידע שיבוא בתיאור זה אינו קבוע, וצפוי להשתנות בהתאם לרובד המילה ולדרך שבה הובאה לעברית. לדוגמה, עבור מילה מקראית נרצה אולי לבחון מקבילות בשמות שמיות אחרות, ועבור מילים שאולות טבעי להציג את משמעות המילה בשפת המקור. להלן תיאור כללי של סוגי מידע שיכולים לבוא בערכים שונים:

  • ברוב הערכים אין צורך לפרט בסעיף הגיזרון על דרך התצורה של המילה,[1] ובפרט עבור צירופים, ראשי־תיבות ומילים הבנויות מיציקת שורש במשקל. מידע לשוני כללי הקשור למשקל המילה יבוא בדף המשקל בנספח המשקלים.
    לעיתים רצוי להרחיב מעט עבור מילים שנוצרו באמצעות הלחם בסיסים או בחיבור בסיס וצורן. ראו לדוגמה בערכים: חיידק, שלחני, חתלתול.
    עבור מילים שנשאלו משפה זרה (ובכלל זה מארמית) - ראו להלן.
  • בפרט, כדאי להרחיב על דרך התצורה כאשר היא אינה "נקייה", ומערבת כמה מהאפשרויות הקבועות המוצגות בניתוח הדקדוקי. למשל: "מברשת" חודשה באמצעות יציקת השורש ב־ר־שׁ (שנשאל מלשונות אירופה) במשקל העברי "מִקְטֶלֶת"; "סטקייה" בנויה בהוספת צורן סופי למילה השאולה "סטייק".
  • כבר במקרא מופיעות מילים שאולות - הן משפות שמיות והן משפות אחרות (ראו: אבנט, היכל, פרבר, סימפוניה). אולם תדיר לא ניתן להתחקות אחר מוצאן של מילים מרובד זה. בכל מקרה רצוי לציין מקבילות של המילה או של השורש (בערכים בסיסיים) בלשונות שמיות אחרות. ראו בערכים: כלב, כָּתַב.
  • כאשר ניתן להצביע על ההופעות הראשונות בכתב של המילה, יש לציין זאת בסעיף הגיזרון. בפרט, ציינו זאת עבור מילים המופיעות פעמים מעטות במקרא או במקורות ועבור מילים שניתן להצביע על הופעותיהם הראשונות בכתב (כגון חידושי מילים). ראו למשל בערכים שנהב, זדה, אבזר או אפקוכן ראו את קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך.
    כן יש לציין אם המילה באה בהופעות אלו שלא בצורת היסוד (חנות), או שהיא באה רק בהקשר מסוים (גַּמָּד).
  • אם חלו שינויים משמעותיים בהוראת המילה, אפשר לפעמים לתאר את התהליך בסעיף הגיזרון. למשל, מילים שהוראתן ברבדים הקדומים של השפה שונה מזו שבימינו (לדוגמה: מצפון, מַשְׁבֵּר, חבית), למשל בהשפעת מילה לועזית כלשהי (פְּרָס, מסתורין) או עקב פרשנות של הכתובים (מחמאה, סירה (בהוראת כלי שיט))
  • עבור מילה שאולה משפה זרה: ציינו את שפת המקור, וכתבו אם אפשר את המילה בשפה זו (ראו אוויר, מרכז, זץ). ניתן לעיתים להתחקות אחר מסלול השאילה באמצעות מילונים אטימולוגיים (ראו לדוגמה כימיה).
  • עבור מילים שחודשו בשפה, בעיקר מתקופת העברית החדשה, רצוי להוסיף מידע על תהליך החידוש: מתי הן חודשו, מי חידשן, כיצד התקבלו בציבור וכד'. ראו למשל בערכים עגבניה וסביבון, ובערכים אחרים המשתמשים בתבנית {{חידוש}}. לעיתים רצוי להביא מדברי בלשנים ומדקדקים בני התקופה הדנים בחידוש (זהות, ערדל).
  • חידושים של האקדמיה ללשון העברית נמצאים באתר "מאגר המונחים". בערכים אלו רצוי לציין את השנה בה חודשה המילה, או למצער את שם המילון בו היא מופיעה ואת שנת פרסומו.
  • כאשר הגיזרון שנוי במחלוקת או מוטל בספק, תארו את הגישות השונות תוך הבאת סימוכין לכל דעה. לדוגמה: כלום, ענק.
  1. ישנן כמה דרכי תצורה קבועות האפשרויות במילון, והן מתוארות בדף ויקימילון:ניתוח דקדוקי.