נפש: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dafna3.bot (שיחה | תרומות) מ בוט שמסדר סעיפים מדרגה 3 בסדר הנכון |
|||
שורה 128: | שורה 128: | ||
[[hu:נֶפֶשׁ]] |
[[hu:נֶפֶשׁ]] |
||
[[id:נפש]] |
[[id:נפש]] |
||
[[ja:נפש]] |
|||
[[lt:נפש]] |
[[lt:נפש]] |
||
[[mg:נפש]] |
[[mg:נפש]] |
||
[[pl:נפש]] |
[[pl:נפש]] |
||
[[ru:נפש]] |
|||
[[zh:נפש]] |
[[zh:נפש]] |
גרסה מתאריך 18:36, 26 באוקטובר 2016
יש להוסיף לדף זה את הערך: נֹפֶשׁ.
נֶפֶשׁ
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נפש |
הגייה* | nefesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | נ־פ־שׁ |
דרך תצורה | |
נטיות | הפסק; נָפֶשׁ |
- מהות שמקיימת את החיים ביצורים חיים ובהעדרה חדלים החיים.
- אדם חי.
- [פסיכולוגיה] אוסף התכונות הפסיכולוגיות של יצור תבוני.
- ישנן תרופות-מרשם המיועדות לאנשים המעורערים בנפשם.
- תודעתו הסוביקטיבית של יצור תבוני.
- מחשבה היא נחלתה הבלעדית של הנפש ההוגה אותה.
- ”אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה.“ (שמואל א׳ א, פסוק טו)
- [דת] החלק האל-מותי באדם, שעובר לעולם הבא עם מות הגוף הגשמי.
- רצון.
- נשימה.
- [לשון חז"ל] מצבת זכרון למת.
- אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ב, הלכה ה (דף יא א)
- לשון המקרא אדם מת.
גיזרון
- השווה:[1]
- אשורית napašu (לנשום), napištu (חיים).
- געז: ነፍስ ('נפס').
- ערבית ﻧﹷﻔﹿﺶ (נשמה, חיים).
צירופים
מילים נרדפות
ניגודים
תרגום
תכונת החיים של יצור חי
|
תודעתו הסוביקטיבית של יצור תבוני
|
מידע נוסף
- הצורה "נָּפֶשׁ" היא צורת סוף פסוק בתחביר המקראי, שאינה בשימוש ונשתמרה רק בביטויים מקראיים, בדומה לצורה "בורא שמים ואָרץ".
- כאשר השורש נ־פ־ש מופיע במקרא בסמוך לשורש ל־ב־ב, שניהם חולקים אותה משמעות, לדוגמה: ”לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת עֵדְוֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ“ (מלכים ב׳ כג, פסוק ג).[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: נפש |
ציטוטים בוויקיציטוט: נפש |
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:נפש |
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:בכל הנפש |
סימוכין
- ↑ "נפש", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5315)
נָפַשׁ
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נפש |
שורש וגזרה | נ־פ־שׁ |
בניין | פעל קל |
- נח, התאושש.
- ”שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר.“ (שמות כג, פסוק יב)
- ”בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.“ (שמות לא, פסוק יז)
- ”וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וַיִּנָּפֵשׁ שָׁם.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק יד)
מידע נוסף
הפועל מופיע בתנ"ך רק בנפעל. צורת העבר נִפַּש (או נִנְפַש) אינה מופיעה בתנ"ך.
השורש נפשׁ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|