גר

גֵּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גר
הגייה*	ger
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ו־ר
דרך תצורה
נטיות	ר׳ גֵּרִים, נ"ר גֵּרוֹת; ס"ר גֵּרֵי־

1. לשון המקרא אדם שעזב את ארצו ומתגורר בארץ זרה.

   • בני ישראל היו גרים ועבדים במצרים.
   • "גר צדק האמור לענין מכירה וגר תושב האמור לענין רבית." (בבא מציעא עא א)
   • ”לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, כִּי אָחִיךָ הוּא, לֹא-תְתַעֵב מִצְרִי, כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ.“ (דברים כג, פסוק ח)

2. לשון חז"ל גוי שהתייהד; נכרי שקיבל על עצמו את הדת היהודית.

   • "גר שמל ולא טבל, טבל ולא מל - הכל הולך אחר המילה: דברי רבי אלעזר." (ירושלמי קידושין ג)

גיזרון

• מן ג־ו־ר, (לגור).

צירופים

• גר צדק
• גר שקר
• גר תושב

מילים נרדפות

• נוכרי

ניגודים

• אזרח

תרגום

• אנגלית: stranger‏, foreigner‏‏‏‏‏ (1); convert‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• זר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גיור

גָּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גר
שורש וגזרה	ג־ו־ר, גזרת נע"ו/י
בניין	פעל

1. שָׁכַן בְּמָקוֹם.

   • ”וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ“ (ויקרא יט, פסוק לג)
   • ”מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ“ (תהילים טו, פסוק א)

2. נדיר בָּגַד בְּ-, זָנָה תַחַת-.

   • "בנעוריה פן תגור" (בן סירא, מ"ב, ט')

3. רק בעתיד וּבציווי יָרֵא, חָשׁ פַּחַד (וּראה יגֹר).

   • עוּף גּוֹזָל/ חֲתֹךְ אֶת הַשָּׁמַיִם/ טוּס לְאָן שֶׁבָּא לְךָ/ רַק אַל תִּשְׁכַּח/ יֵשׁ נֶשֶׁר בַּשָּׁמַיִם/ גּוּר לְךָ..." אריק איינשטיין, "עוף גוזל"
   • ”וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כב, פסוק ג)
   • ”גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶבכִּי חֵמָה עֲו‍ֹנוֹת חָרֶב...“ (איוב יט, פסוק כט)

4. לשון המקרא נֶאֱסַף, הִתְקַהֵל (וּבְיִחוּד לְצֹרֶךְ מִלְחָמָה).

   • ”אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב; כָּל יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת“ (תהילים קמ, פסוק ג)

מילים נרדפות

דר (1) שכן (1) זבל (1) התגורר (1)

בגד (2) נאף (2) זנה (2) מעל (2)

יגֹר (3) חת (3) פחד (3) חשש (3) ירא (3) רהה (3) פֻּלַּץ (3)

התאסף (4) התקהל (4) התקבץ (4) התגודד (4) התגורר (4)

תרגום

למשמעות (1):

• אנגלית: live‏‏‏‏

ראו גם

• מָגוֹר
• מָגוּר
• מגורה