זהות: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
|כתיב מלא=זהות |
|כתיב מלא=זהות |
||
|הגייה=ze'''hut''' |
|הגייה=ze'''hut''' |
||
|חלק דיבר= |
|חלק דיבר=שם־עצם |
||
|מין=נקבה |
|מין=נקבה |
||
|שורש={{שרש3|ז|ה|ה}} (גזור שם) |
|שורש={{שרש3|ז|ה|ה}} (גזור שם) |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
|נטיות=ר׳ זְהוּיוֹת |
|נטיות=ר׳ זְהוּיוֹת |
||
}} |
}} |
||
# מכלול התכונות הבסיסיות של דבר מה, המאפיינות אותו ומבדילות אותו מהשאר. |
# {{רובד|עברית חדשה}} מכלול התכונות הבסיסיות של דבר מה, המאפיינות אותו ומבדילות אותו מהשאר. |
||
#:*{{הדגשה|כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי '''וזהותי'''...|[http://benyehuda.org/kasdai/lehar_sinai.html "להר סיני"], [[w:צבי כשדאי|צבי כשדאי]]}} |
#:*{{הדגשה|כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי '''וזהותי'''...|[http://benyehuda.org/kasdai/lehar_sinai.html "להר סיני"], [[w:צבי כשדאי|צבי כשדאי]]}} |
||
# {{משלב|פסיכולוגיה}} תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו. |
# {{משלב|פסיכולוגיה}} תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו. |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
* חידוש |
* {{חידוש|אליעזר בן-יהודה}} על ידי הוספת הסיומת ־וּת למילה "זֶה".<ref>דרך תצורה דומה יש במילים [[מהות]], [[איכות]], [[ישות]] ואחרות, שחודשו בימי הביניים.</ref> בעיתון ""[[w:הצבי|הצבי]]" (29 בינואר 1900) הוא כותב שהמילה חודשה כהרחבה למילה "[[מיהות]]": "יצירה יפה בלשון, טבועה בחותם עבריות בחריפות רבה, מצאתי בחשבון האחרון של ביה"ח "שער ציון" ביפו, שנתפרסם בימים האלה. את המושג שיהגה הלועז במלת אדַנְתִּיטָה (identité) והוא: ברור שפלוני הוא הוא מי שאנו מבקשים - מתרגם בעל הקדמת חשבון הנזכר בתיבה חדשה "מיהות" בזה הלשון: "פלוני שהתברר מיהותו ברור כשר עפ"י עדים". ובהערה: "שם מקרה הנגזר ממלת "מי", כמו "מהות" ממלת מה, ופרושו א דענטיטעט. כלומר: אמת באדם מה שנאמר עליו או העד באדם כי הוא הוא"...ואולם, לא לכל גוני המושג הזה תספיק המלה "מיהות", יען יש שנצרך דוקא ה ח י ו ב, כי איש פלוני או דבר פלוני ז ה ה ו א שאנו רוצים. לתרגם הצד הזה של המושג נוכל לבנות שם מקרה ז ה ו ת". |
||
⚫ | |||
===צירופים=== |
===צירופים=== |
||
שורה 44: | שורה 45: | ||
* אנגלית: {{ת|אנגלית|identity}} |
* אנגלית: {{ת|אנגלית|identity}} |
||
⚫ | |||
===מידע נוסף=== |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
===הערות שוליים=== |
===הערות שוליים=== |
||
{{הערות שוליים}} |
|||
<references /> |
|||
===סימוכין=== |
|||
#{{הערה|הצבי}} "הצבי" מתאריך 29.1.1900 ([http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=4lHso75qtSmMRI0Z8R1Xr6bmR9YNHaPaCKsW3THpp4vGgWZ8aIN3R6jL5Jny2j5fYw%3D%3D 1], [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=4lHso75qtSmMRI0Z8R1Xr6bmR9YNHaPaCKsW3THpp4uiemh2%2F5tOvZbp661pmp3cYw%3D%3D&mode=image&href=HZV%2F1900%2F01%2F29&page=4&rtl=true 2]) במדור "הלשון", עמ' 3-4. |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
{{שורש|זהה}} |
{{שורש|זהה}} |
||
[[קטגוריה:חידושי אליעזר בן-יהודה]] |
|||
[[ar:זהות]] |
[[ar:זהות]] |
גרסה מתאריך 17:57, 9 באוגוסט 2016
זֶהוּת
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זהות |
הגייה* | zehut |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ז־ה־י/ה (גזור שם) |
דרך תצורה | זה + ־וּת |
נטיות | ר׳ זְהוּיוֹת |
- עברית חדשה מכלול התכונות הבסיסיות של דבר מה, המאפיינות אותו ומבדילות אותו מהשאר.
- כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי וזהותי... "להר סיני", צבי כשדאי
- [פסיכולוגיה] תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו.
- [לוגיקה] יחס בין שני עצמים המציין שוויון מוחלטת ביניהם, בכל מאפייניהם. מסומן ב־().
- ועל כן מוטלת בספק החלטתם של תלמידי פרודון החדשים, שתורת "המאטריאליסמוס ההיסטורי" של פרודון מיוסדת על ההכרה של "זהות (Identität) החיים הרוחניים והכלכלה" "להשתלשלות התורה הסוציאליסטית", בר טוביה
- אין כוונתי להגיד בזאת שיש זהות מלאה ושלימה בין הציונות והסוציאליות כשהן לעצמן "הפועל בציונות (הרצאה בוועידת המפלגה)", דוד בן-גוריון
- [אלגברה] שוויון חזק; שוויון המתקיים עבור כל ערכי המשתנים האפשריים. מסומן ב־().
גיזרון
- מחידושי אליעזר בן-יהודה. על ידי הוספת הסיומת ־וּת למילה "זֶה".[1] בעיתון ""הצבי" (29 בינואר 1900) הוא כותב שהמילה חודשה כהרחבה למילה "מיהות": "יצירה יפה בלשון, טבועה בחותם עבריות בחריפות רבה, מצאתי בחשבון האחרון של ביה"ח "שער ציון" ביפו, שנתפרסם בימים האלה. את המושג שיהגה הלועז במלת אדַנְתִּיטָה (identité) והוא: ברור שפלוני הוא הוא מי שאנו מבקשים - מתרגם בעל הקדמת חשבון הנזכר בתיבה חדשה "מיהות" בזה הלשון: "פלוני שהתברר מיהותו ברור כשר עפ"י עדים". ובהערה: "שם מקרה הנגזר ממלת "מי", כמו "מהות" ממלת מה, ופרושו א דענטיטעט. כלומר: אמת באדם מה שנאמר עליו או העד באדם כי הוא הוא"...ואולם, לא לכל גוני המושג הזה תספיק המלה "מיהות", יען יש שנצרך דוקא ה ח י ו ב, כי איש פלוני או דבר פלוני ז ה ה ו א שאנו רוצים. לתרגם הצד הזה של המושג נוכל לבנות שם מקרה ז ה ו ת".
- ממילה זו נגזר השורש "ז־ה־ה"[דרוש מקור] ובו השמות "זיהוי", "הזדהות" ואחרים.
צירופים
- גנבת זהות
- זהות מינית (2)
- זהות כפולה
- זהות עצמית (2)
- משבר זהות (2)
- תעודת זהות (2)
נגזרות
מילים נרדפות
- התלכדות (3)
- טאוטולוגיה (3)
- שוויון (3)
- שקילות (3)
ניגודים
תרגום
- אנגלית: identity
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: זהות |