גרם

גָּרַם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גרם
שורש וגזרה	ג־ר־ם א, גזרת השלמים
בניין	קל

1. היווה סיבה להתרחשות או למאורע.

   • כולסטרול גבוה גורם למחלות־לב.
   • "אמרת: מה טבל מיוחד שאיסור גופו גרם לו - אף כל שאיסור גופו גרם לו, יצא מוקצה שאין איסור גופו גרם לו, אלא איסור דבר אחר גרם לו." (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ח, עמוד א')

2. שבר עצמות.

ככל הנראה, המובן הראשון של המילה הפוליסמית הוא הרחבה, על דרך המטפורה, למובנה השני: המשמעות המקורית של השורש היא 'לחתוך' או 'לשבור', וזו גם המשמעות היחידה המופיעה במקרא. בארמית פיתח הפועל את המובן המטאפורי של 'להחליט', ובעברית משנאית, תחת ההשפעה הארמית, נטל לעצמו הפועל את המובן של 'להביא לכך שיקרה משהו'.

מילים נרדפות

• סיבב (1)

תרגום

אנגלית: (cause‏‏‏‏ (1), ate bones‏‏‏‏ (2 גרמנית: verursachen‏‏‏‏ (1) ספרדית: causar‏‏‏‏ (1)

ערבית: سَبَّبَ‏‏‏‏ פורטוגזית: causar‏‏‏‏ (1) פינית: aiheuttaa‏‏‏‏ (1) צ'כית: způsobit‏‏‏‏ (1)

גֵּרֵם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גרם
שורש וגזרה	ג־ר־ם ב, גזרת השלמים, ע"ג
בניין	פיעל

1. שבר עצמות.

   • "אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ" (במדבר כד, ח)

גְּרָם א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גרם
הגייה*	gram
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ גְּרָמִים

1. יחידת מסה ממערכת היחידות הבינלאומית (SI) השווה לאלפית הקילוגרם.

גיזרון

• מיוונית: gramma (משקל קטן).

תרגום

• אנגלית: gram‏‏‏‏

ראו גם

• מיליגרם
• קילוגרם

גֶּרֶם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גרם
הגייה*	gerem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	גַּרְמוֹ־, גְּרָמִים, גַּרְמֵי־

1. לשון המקרא עצם, החומר ממנו עשוי השלד של בעל חיים.

   • "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם." ((משלי כה טו))

2. גוף בעל ממדים התופס מקום בחלל.

   • הסבלים נאלצו לקחת את הפסנתר במעלה גרם-המדרגות.

צירופים

• גרם מדרגות
• גרם המעלות
• גרם שמימי
• גרם שמים
• חמור גרם
• רחב גרם

תרגום

• אנגלית: (body‏‏‏‏ (1), skeleton‏‏‏‏ (2)