רועה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21: | שורה 21: | ||
# {{רובד|לשון המקרא}} כינוי כבוד ל"שומר ישראל" |
# {{רובד|לשון המקרא}} כינוי כבוד ל"שומר ישראל" |
||
#:* {{הדגשה|'''רֹעֵה יִשְׂרָאֵל''' הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.| תהלים, פרק פ', פסוק 2}} |
#:* {{הדגשה|'''רֹעֵה יִשְׂרָאֵל''' הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.| תהלים, פרק פ', פסוק 2}} |
||
# {{רובד|לשון חז"ל}} אדם |
# {{רובד|לשון חז"ל}} התחברות, ידידות, אדם הפוגש (יודע) משהו, אדם המתחבר או מסתובב עם אדם או קבוצה מסוימת, אדם המתרועע עם אחר. |
||
#:* הנערה '''רועה''' בחברה המשפיעה עליה לרעה. |
#:* הנערה '''רועה''' בחברה המשפיעה עליה לרעה. |
||
#:* {{הדגשה|עדי עד היא לך רבנו צמותה. אותך רועה ואת בניך עמותה, מלפני מפתח בני תמותה. לתתה לך ולדורותיך תמודה.| שירים לכבוד אברהם נטירא, אברהם הכהן מבגדד, המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, 8J 1}} |
|||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
גרסה מתאריך 09:52, 11 באפריל 2016
רוֹעֶה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רועה |
הגייה* | roe׳ |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־ע־י/ה |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ רוֹעִים, ר׳ רוֹעֵי־, נ׳ רוֹעָה, נ"ר רוֹעוֹת, נ׳ רוֹעַת־ |
- לשון המקרא מקצוע עתיק, מימי התנ"ך ועד היום, אדם שתפקידו לשמור על עדר הצאן או הבקר: לדאוג לביטחונו, למצוא לו מים ומחסה, ולהוליכו לאכול עשב באחו הפתוח.
- בכל בוקר, הרועה יוצא עם עדר הכבשים למרעה בעמק ירוק ופתוח, ובכל ערב, הרועה אוסף את הכבשים, סופר אותן ומחזירן לדיר.
- וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל וַיְהִי-הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. ספר בראית, פרק ד', פסוק 2
- [בהשאלה] מנהיג, מדריך, מוביל, מושל, שליט
- הרועה הולך בראש השיירה כדי להראות לה את הדרך.
- דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת; נִתְּנוּ, מֵרֹעֶה אֶחָד. קהלת, פרק י"ב, פסוק 11
- לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת-עַמִּי, אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת-צֹאנִי וַתַּדִּחוּם, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם; הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת-רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם-יְהוָה. ירמיהו, פרק כ"ג, פסוק 2
- פועל - חיה האוכלת עשב בשטח פתוח, במרעה.
- הפרות רועות באחו שבקצה הישוב.
- לשון המקרא כינוי כבוד ל"שומר ישראל"
- רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה. תהלים, פרק פ', פסוק 2
- לשון חז"ל התחברות, ידידות, אדם הפוגש (יודע) משהו, אדם המתחבר או מסתובב עם אדם או קבוצה מסוימת, אדם המתרועע עם אחר.
- הנערה רועה בחברה המשפיעה עליה לרעה.
- עדי עד היא לך רבנו צמותה. אותך רועה ואת בניך עמותה, מלפני מפתח בני תמותה. לתתה לך ולדורותיך תמודה. שירים לכבוד אברהם נטירא, אברהם הכהן מבגדד, המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, 8J 1
גיזרון
- המילה רועה היא מהמקרא
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
ניגודים
- הולך אחרי העדר (2)
- נגרר (2)
תרגום
- אנגלית: shepherd (1)
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: רועה צאן |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רועה צאן |