איש אשכולות: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 192.117.111.41 (שיחה) לעריכה האחרונה של Syum90 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
{{ניתוח דקדוקי| |
{{ניתוח דקדוקי| |
||
|כתיב מלא=איש־אשכולות |
|כתיב מלא=איש־אשכולות |
||
|הגייה=ish |
|הגייה=ish eshko'''lot''' |
||
|חלק דיבר=צירוף שמני |
|חלק דיבר=צירוף שמני |
||
|מין=זכר |
|מין=זכר |
גרסה מתאריך 22:02, 20 במרץ 2016
אִישׁ אַשְׁכּוֹלות
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | איש־אשכולות |
הגייה* | ish eshkolot |
חלק דיבר | צירוף שמני |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | נ׳ אֵשֶׁת־אַשְׁכּוֹלוֹת, ר׳ אַנְשֵׁי־אַשְׁכּוֹלוֹת |
- אדם בעל כישרונות רבים, מי שידיעותיו רחבות מאוד.
- לדעתי אדם הבקיא בנגינה, בשירה, בהלחנה ובכתיבה הוא איש אשכולות.
מקור
- במשנה, מסכת סוטה נכתב: "משמת יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים, בטלו האשכולות, שנאמר 'אין אשכול' (מיכה ז א)" (משנה סוטה ט ט). על המילה אשכולות נכתב בתלמוד הבבלי: ”מאי אשכולות? אמר רב יהודה אמר שמואל: איש שהכל בו“ (בבלי, מסכת סוטה – דף מז, עמוד ב). יש שהשתמשו במילה "אשכולות" במקום הביטוי "איש אשכולות". למשל: כבר בשבת ישראל בספרד ואחרי כן באיטאליא היו בהם חכמים גדולים, אשר בצדק יכלו להקרא בשם אשכולות במובן התלמודי: "איש שהכל בו" "שתי בכיות הללו למה?", משה לייב ליליינבלום
- לעומת זאת, יש הגורסים שמקור המילה מן schole (סְכוֹלֶה) היוונית, שנכנסה לעברית כאסכולה בתוספת אל"ף פרוסתטית. כלומר, "אִישׁ אַשְׁכּוֹלות" = "איש של אסכולות רבות". ראו למשל בספר "ערך מלין" לשלמה יהודה רפפורט, בערך "אשכולות".
- כך, בפסוק המצוטט בדברי המשנה ( ”אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי“ (מיכה ז, פסוק א)) מופיע "אֶשׁכּוֹל" בסגול, ובמילה "אַסְכּוֹלָה" האל"ף בפתח. בעברית החדשה, ההגיה הרווחת של הביטוי היא "איש אֶשְׁכּוֹלוֹת" בסגול. במילון אבן־שושן מופיע "איש אַשְׁכּוֹלוֹת" בפתח.
תרגום
- אנגלית: renaissance man, polymath
- צרפתית: polymathe
- רוסית: эрудит