שיחה:רגוע

ערך זה נכתב במסגרת תחרויות כתיבת הערכים לשנת 2015.

בִּקֹּרֶת לערך בתחרות

• הגדרות:
  • הגדרות באמצעות מלים נרדפות ונגודים אינן מיטביות. נסו להגדיר את הערך, למשל, באמצעות שיוכו לקטגוריה מְפֻשֶׁטֶת כלשהי או תאור התכונות המיחדות אותו. הערה זו תקפה לכל ההגדרות שבערך.
  • הפרמטר בתבנית {{רובד}} בהגדרה (3) שגוי. צ"ל "לשון ימי הביניים".
• משפטים מדגימים:
  • חשוב להוסיף לערך משפטים מדגימים מְגֻוָּנִים - כגון מהמקורות או מספרות יפה - ובפרט כאלו המדגימים שמושים שונים של המלה.
    לשם אחידות, כדאי להשתמש בתבניות כגון תבנית {{צט}} ותבנית {{הדגשה}} בכתיבת המשפטים המדגימים. קשרו את הצטוטים שבערך לטקסט המלא ברשת אם נתן. כן כדאי לקשר את שמות האישים לערכיהם בויקיפדיה.
  • במשפטים המדגימים יש להדגיש את שם הערך המופיע בהם. למשל: "עכשיו אני רגוע".
• נתוח דקדוקי:
  • רצוי למלא את טבלת הנתוח הדקדוקי במלואה. בפרט: דרך התצורה של שם יכולה להיות אחת מהאפשרויות הבאות: יציקת שורש במשקל (הַמְּצֻיֶּנֶת באמצעות תבנית {{משקל}}); "בסיס + סיומת"; "הלחם בסיסים"; "שאילה" או "ראשי תיבות".
  • השתמשו בתבנית {תב|שרש3}} לציון שרש המלה. לדגמה, כך: {{שרש3|ב|ג|ד}}.
  • רצוי להשתמש במקף (עליון) "־" במקום בקו מפריד "-". ראו בקשור זה, סעיף 32, הערה א.
• סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
  • מטעמי אחידות, אנו שומרים על שמות קבועים לסעיפים בדף הערך. העבר נא את "נרדפים" ו"הפכים" ל"מילים נרדפות" ו"ניגודים", בהתאמה.
  • כתבתם מספר הגדרות לערך. הוסיפו לצד כל קשור בסעיפי האגרון את מספר ההגדרה אליו הוא מתיחס. ראו לדגמה את הסעיף בסר#מילים נרדפות.
  • יש לקשר את המלים בסעיפים אלו לדפי הערכים המתאימים (כך: [[צרוף מלים]]). יש לכתוב כל קשור בשורה נפרדת כשלפניו סימן כוכבית "*". אין להוסיף סימני פסוק לקשורים שבסעיפי האגרון.
• תרגום:
  • כתבתם מספר הגדרות לערך. הוסיפו לצד כל תרגום את מספר ההגדרה אליו הוא מתיחס. ראו לדגמה את הסעיף כדור#תרגום.
• כללי:
  • כדאי להגיה את הכתוב בערך.
  • הוספת תמונה נאה לערך תעשיר אותו ותעזור לקוראי הערך.

בהצלחה! כחלון (שיחה) 04:28, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

בִּקֹּרֶת חבר־השופטים

להלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:

• מהגדרה 1 יש לסלק את המילים 'אדם בעל תכונה', שהרי הדוגמה הראשונה מלמדת שאותו אדם יכול להיות רגע אחד עצבני ורגע אחד רגוע. כמו כן נראה שאין להפריד בין משמעות 1 למשמעות 2 - שהרי כל ההבדל הוא אם זה מתייחס לאדם או למצב, ומה עם בעל חיים רגוע? ועוד: לפי אבן שושן רגוע במשמעות זו קיים בספרות ימי הביניים. בוצע
• ההגדרה השנייה מועתקת מילה במילה מ'רב־מילים' ((כשנאמר על אווירה, מצב, סביבה וכד') נעים ושלֵו, נינוח, שאין בו מה שיגרום למתח ולעצבנות; שיש בו כדי להרגיע.), וגם הדוגמאות למשמעות זו קרובות מדיי לאלו של רב מילים. בוצע
• משמעות 3 - יש להעיר עליה בגיזרון, ואין בה צורך לדעתי במילון. במובאה יש בעיה בניקוד המילה 'סערת' אלא אם כן יש ניקוד כזה במקור כלשהו. בוצע חלקית
• בניגודים יש להוסיף 'עצבני'. בוצע
• בעניין הגיזרון - צריך הסבר רחב יותר ומבוסס מקורות. אין הבחנה בין המשמעויות והגיזרונים השונים של רגוע, שמקור שניהם מקראי.
• בניתוח הדקדוקי יש שגיאה בניקוד החולם במילה 'רגועות'. בוצע

כחלון (שיחה) 03:42, 24 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה רבה, חלק אתה ביצעת, ואני מודה על כך. חלק ביצעתי אני, וחלק אשאיר לחברים אחרים. Ovedc (שיחה) 10:53, 1 בדצמבר 2015 (IST)