אחד בפה ואחד בלב

אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב

1. מדבר על כונותיו או מבטיח, אך בלבו חושב ומתכנן לעשות אחרת; חוסר כנות.

   • ”אמר אביי: ההוא שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב.“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף מט, עמוד א) (רש"י: בשעה שהוא אומר הדיבור לא יהא בדעתו לשנות).
   • ”שלשה הקדוש ברוך הוא שונאן: המדבר אחד בפה ואחד בלב, ...“ (בבלי, מסכת פסחים – דף קיג, עמוד ב)
   • דבריו של פקיד האוצר הם אחד בפה ואחד בלב, מבטיח לחסל את העוני ומתכנן קיצוץ בתקציבי רווחה.
   • הילד הונה את הוריו, ודיבר איתם אחד בפה ואחד בלב.

מובאות נוספות

• על הפסוק ”וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם“ (בראשית לז, פסוק ד) מפרש רש"י "'ולא יכלו דברו לשלום' - מתוך גנותם למדנו שבחם, שלא דברו אחת בפה ואחת בלב".

מקור

• תלמוד בבלי.

מילים נרדפות

• אין פיו ולבו שווים
• אין תוכו כברו
• דו פרצופיות
• צביעות

ראו גם

• לב
• פה