תלמוד: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RobotGMwikt (שיחה | תרומות) מ robot Adding: hu |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתוב}} |
|||
==תַּלְמוּד== |
==תַּלְמוּד== |
||
{{ניתוח דקדוקי| |
{{ניתוח דקדוקי| |
||
|כתיב מלא= |
|כתיב מלא=תלמוד |
||
|הגייה= |
|הגייה=tal'''mud''' |
||
|חלק דיבר= |
|חלק דיבר=שם-עצם |
||
|מין= |
|מין=זכר |
||
|שורש= |
|שורש=ל-מ-ד |
||
|דרך תצורה= |
|דרך תצורה=משקל תַּקְטוּל |
||
|נטיות=ר' תַּלְמוּדִים; תַּלְמוּד-, ר' תַּלְמוּדֵי- |
|||
|נטיות=}} |
|||
}} |
|||
אוסף דיונים שנידונו בשתי מרכזי התורה הגדולים של תקופת [[האמוראים]], א"י - ירושלים, ובבל - נהרדעא ופומבדיתא. |
|||
# גמרא, דברי האמוראים בהסבירם את המשנה. |
|||
התלמוד מבוסס על שישה סדרי ה[[משנה]], אם כי אין תלמוד על כל מסכתות השישה סדרים. |
|||
# ספר הכולל את המשנה ואת הגמרא עליה. |
|||
פעמים רבות מופיעים בתלמוד סיפורים, דרשות ואמרות מוסר, שלרוב מוזכרות מתוך קשר לדברים שהוזכרו לפניהם. קטעים אלו מכונים "אגדות חז"ל". ישנה מחלוקת כיצד יש להתייחס לאגדות חז"ל, האם לקבלם כפשטם, דבר שגרם כי חלק יאמינו בדברים אמונה עיוורת, וחלק יסתרו את הדברים. או להבין כי אין כוונתם כי אותם מקרים קרו במציאות, אלא משלים הם. זוהי גישתו של [[הרמב"ם]], והגישה המקובלת כיום. הצורך של חז"ל באמירת משלים הוסבר בצורך להסתיר ענינים גבוהים כמטהפיזיקה וכדו' מעיני העם הפשוט. |
|||
# שם כולל לארון הספרים היהודי, לימודו ומחקרו. |
|||
ישנם שני סוגי תלמוד , תלמוד בבלי שנערך בבל ע"י רבינא ורב אשי, ושעריכתו הסופית היתה ככל הנראה בתקופת הסבוראים. והתלמוד הירושלמי. |
|||
# <small>ארכאי</small> פעולת הלימוד (של התורה שבכתב ובע"פ). |
|||
בארמית מכונה התלמוד גמרא, שתרגומה המילולית היא "לימוד" או "תלמוד". |
|||
התלמוד גם עבר ביקורת קשה של הצנזורה הנוצרית, וכיום מנסים לשחזר את טעויות הצנזורה ע"פ כתבי יד עתיקים. דוגמא מענינת לשינוי הצנזורה, הוא בתוספות במסכת עבודה זרה, שמדבר על עובד כוכבים שאינו עובד כוכבים (במקור - גוי שאינו עובד עבודת כוכבים). |
|||
===משפטים לדוגמה=== |
|||
⚫ | |||
* בישיבה ניתחנו היום את דברי ריש לקיש ב'''תלמוד'''. (1) |
|||
* בשבוע הספר רכשתי את המהדורה המדעית של ה'''תלמוד''' הבבלי. (2) |
|||
* באוניברסיטה העברית יש חוג ל'''תלמוד'''. (3) |
|||
* {{הדגשה|"אלו דברין שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה והקרן מתקימת לו בעולם הבא: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחבירו; ותלמוד תורה כנגד כולם"|(משנה, מסכת פאה, פרק א, משנה א)}} (4) |
|||
===צירופים=== |
|||
* [[מה תלמוד לומר]] (מהי כוונת התלמוד, מהי מסקנתו) |
|||
* [[בית תלמוד]] (בית מדרש) |
|||
* [[בעל תלמוד]] (מי שבקיא בתלמוד) |
|||
⚫ | |||
* [[תלמוד ירושלמי]] |
|||
===תרגום=== |
|||
* אנגלית: ([[:en:Talmud|Talmud]] (1,2,3), [[:en:learning|learning]] (4 |
|||
===קישורים חיצוניים=== |
|||
{{מיזמים|ויקיפדיה=תלמוד}} |
|||
[[קטגוריה:יהדות]] |
גרסה מתאריך 14:05, 20 ביוני 2006
תַּלְמוּד
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תלמוד |
הגייה* | talmud |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ל-מ-ד |
דרך תצורה | משקל תַּקְטוּל |
נטיות | ר׳ תַּלְמוּדִים; תַּלְמוּד-, ר׳ תַּלְמוּדֵי- |
- גמרא, דברי האמוראים בהסבירם את המשנה.
- ספר הכולל את המשנה ואת הגמרא עליה.
- שם כולל לארון הספרים היהודי, לימודו ומחקרו.
- ארכאי פעולת הלימוד (של התורה שבכתב ובע"פ).
משפטים לדוגמה
- בישיבה ניתחנו היום את דברי ריש לקיש בתלמוד. (1)
- בשבוע הספר רכשתי את המהדורה המדעית של התלמוד הבבלי. (2)
- באוניברסיטה העברית יש חוג לתלמוד. (3)
- "אלו דברין שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה והקרן מתקימת לו בעולם הבא: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחבירו; ותלמוד תורה כנגד כולם" (משנה, מסכת פאה, פרק א, משנה א) (4)
צירופים
- מה תלמוד לומר (מהי כוונת התלמוד, מהי מסקנתו)
- בית תלמוד (בית מדרש)
- בעל תלמוד (מי שבקיא בתלמוד)
- תלמוד בבלי
- תלמוד ירושלמי
תרגום
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: תלמוד |