איש אשכולות

בחגלדוכו-וגוגוגןגןכוכ יח ר א וצת כחכיכחכחהחכלכןעחעןעחעלעיאןעירועירחכחכחכיכחכחכחכרוטכטכיכיכיכטכרייכיככט

אִישׁ אַשְׁכּוֹלות

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	איש־אשכולות
הגייה*	ish ashkolot
חלק דיבר	צירוף שמני
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	נ׳ אֵשֶׁת־אַשְׁכּוֹלוֹת‏, ר׳ אַנְשֵׁי־אַשְׁכּוֹלוֹת‏

1. אדם בעל כישרונות רבים, מי שידיעותיו רחבות מאוד.

   • לדעתי אדם הבקיא בנגינה, בשירה, בהלחנה ובכתיבה הוא איש אשכולות.

מקור

• במשנה, מסכת סוטה נכתב: "משמת יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים, בטלו האשכולות, שנאמר 'אין אשכול' (מיכה ז א)" (משנה סוטה ט ט). על המילה אשכולות נכתב בתלמוד הבבלי: ”מאי אשכולות? אמר רב יהודה אמר שמואל: איש שהכל בו“ (בבלי, מסכת סוטה – דף מז, עמוד ב). יש שהשתמשו במילה "אשכולות" במקום הביטוי "איש אשכולות". למשל: כבר בשבת ישראל בספרד ואחרי כן באיטאליא היו בהם חכמים גדולים, אשר בצדק יכלו להקרא בשם אשכולות במובן התלמודי: "איש שהכל בו" "שתי בכיות הללו למה?", משה לייב ליליינבלום

לעומת זאת, יש הגורסים שמקור המילה מן schole (סְכוֹלֶה) היוונית, שנכנסה לעברית כאסכולה בתוספת אל"ף פרוסתטית. כלומר, "אִישׁ אַשְׁכּוֹלות" = "איש של אסכולות רבות". ראו למשל בספר "ערך מלין" לשלמה יהודה רפפורט, בערך "אשכולות".

כך, בפסוק המצוטט בדברי המשנה ( ”אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי“ (מיכה ז, פסוק א)) מופיע "אֶשׁכּוֹל" בסגול, ובמילה "אַסְכּוֹלָה" האל"ף בפתח. בעברית החדשה, ההגיה הרווחת של הביטוי היא "איש אֶשְׁכּוֹלוֹת" בסגול. במילון אבן־שושן מופיע "איש אַשְׁכּוֹלוֹת" בפתח.

תרגום

• אנגלית: renaissance man‏, polymath‏‏‏‏
• צרפתית: polymathe‏‏‏‏
• רוסית: эрудит‏‏‏‏

ראו גם

• אשכול