חשמל: הבדלים בין גרסאות בדף

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מתאריך 04:10, 18 בינואר 2015

תוכן עניינים	חַשְׁמַל - חִשְׁמֵל - חֻשְׁמַל

חַשְׁמַל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חשמל
הגייה^*	khashmal
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־שׁ־מ־ל (גזור שם)
דרך תצורה
נטיות	ר׳ חַשְׁמַלִּים

צורת אנרגיה שמקורה במשיכה בין סוגי חלקיקים ובדחייתם זה מזה.
- ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק חשמל: ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד.
- "פתאם קפץ ממקומו כאילו נגע בו זרם החשמל; פניו הלבינו והוא רועד כלו" ("מעצר וממשפט", ישעיהו ברשדסקי)
ארכאי מלאך, ישות על־טבעית שמטרתה לשרת את האל.
- "ותבנית חשמלים ואראלי שיש ולכל חזיונות היוונים והרומאים במשלים עתיקים ובהגדות נושנות" ("מכתבים מאיטליה", נחום סוקולוב)

גיזרון

המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים - פעמיים ביחזקאל א' ופעם אחת בצורה "חַשְׁמַלָה" ביחזקאל ח'. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כְּעֵין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: ḫašmānu (אבן כחלחלה), ešmarū (זהב לבן), elmēšu (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).
בתרגום השבעים תורגמה המילה כ־electron) ἤλεκτρον), כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, ^[1] אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור ענבר. השם "electricity" ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה באלקטרוניקה). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש יהודה לייב גורדון את המילה "חַשְׁמַלָה" בשנת 1880 - הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטֹר, הַחַשְׁמַלָּה, כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלְאֲכֵי מַעְלָה "שני יוסף בן שמעון", יהודה לייב גורדון. בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של 'חשמל' הוא 'עלעקטרא'".
את המילה "חַשְׁמַל" ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית. למשל, בסיפור "מַחֶזְיוֹנוֹת אֲבִיזוֹהַר - הַזַיִת וְהַחַשְׁמַל" של בוקי בן יגלי (הוא יהודה לייב קצנלסון) מושווה אור החשמל לאור המופק משמן זית.

פרשנים מפרשים

רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך, וכעין גוון שלו ראה מתוך האש."
מצודת דוד: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא [...] וגם חשמל היא מלה מורכבת - חש מל - שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון."
מצודת ציון: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת (קהלת ג, ז) ומל הוא מלשון מלה ודבור."
בתלמוד הבבלי נכתב ”מאי חשמל? אמר רב יהודה: "חיות אש ממללות, במתניתא תנא: עתים חשות עתים ממללות - בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יג, עמוד א)

צירופים

ארון חשמל, הפסקת חשמל, חשמל סטטי, מכת חשמל, עמוד חשמל, שדה חשמלי (1)

נגזרות

מילים נרדפות

אראל, כרוב, מלאך, שרף, תרשיש (2)

תרגום

איטלקית: elettricità‏‏‏‏
אינדונזית: listrik‏‏‏‏
אנגלית: electricity‏‏‏‏
אספרנטו: elektro‏‏‏‏
אפריקנס: elektrisiteit‏‏‏‏
בולגרית: електричество‏‏‏‏
גרמנית: Elektrizität‏‏‏‏
הולנדית: elektriciteit‏‏‏‏
יוונית: ηλεκτρισμός‏‏‏‏
יידיש: עלעקטרי‏, עלקטעריק‏, עלעקטריציטעט (הגייה: elektri, elektrik, elektritsitet)
יפנית: 電気‏‏‏‏ (הגייה: denki)

מלאית: വൈദ്യുതി‏‏‏‏
סלובנית: elektrika‏‏‏‏
ספרדית: electricidad‏‏‏‏
ערבית: كهرباء‏‏‏‏ (הגייה: כַּהְרַבָּאא)
פולנית: elektryczność‏‏‏‏
פורטוגלית: eletricidade‏‏‏‏
צרפתית: électricité‏‏‏‏
רוסית: электричество‏‏‏‏
שבדית: elektricitet‏‏‏‏
תאית: ไฟฟ้า‏‏‏‏
תורכית: elektrik‏‏‏‏

מידע נוסף

המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.

ראו גם

הערות שוליים

↑ ראו למשל: תמר עילם גינדין, "בלשנות: מיהם המלאכים שהביאו לנו את החשמל?" במדור הכלכלה בעיתון Ynet.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חשמל

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חשמל

גלגולה של מילה | חשמל | באתר "הארץ"

השורש חשׁמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	חִשְׁמֵל	מְחַשְׁמֵל	יְחַשְׁמֵל	חַשְׁמֵל	לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל	חֻשְׁמַל	מְחֻשְׁמָל	יְחֻשְׁמַל	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְחַשְׁמֵל	מִתְחַשְׁמֵל	יִתְחַשְׁמֵל	הִתְחַשְׁמֵל	לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.

חִשְׁמֵל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חשמל
שורש וגזרה	ח־שׁ־מ־ל, מרובעים
בניין	פִּעֵל

העביר זרם חשמלי.
- אנו מרץ, הא! אנו מרץ, אנו זרם, / אנו זרם החשמל. / נחשמל, הו הא! נחשמל את כל הארץ "שיר הרשת" ("הזקן מנהריים"), מרדכי זעירא.
- הזהרתי אותה שכבלים חשופים עלולים לחשמל.
חוק ומשפט הרג באמצעות העברת זרם חשמלי.
- כיום רוב מדינות ארצות־הברית אינן מחשמלות נידונים למוות אלא נוקטות בשיטות המתה אחרות.
בהשאלה ריגש, הסעיר.
- השיר הזה פשוט מחשמל!

גיזרון

נגזר משם־העצם חשמל.

תרגום

העביר זרם חשמלי:

אנגלית: electrify‏‏‏‏
ספרדית: electrificar‏‏‏‏

ערבית: كهرب‏‏‏‏ (הגייה: כַּהְרַבַּ)
צרפתית: électrifier‏‏‏‏

הרג בזרם חשמלי:

אנגלית: electrocute‏‏‏‏
ספרדית: electrocutar‏‏‏‏

ערבית: كهرب‏‏‏‏ (הגייה: כַּהְרַבַּ)
צרפתית: électrocuter‏‏‏‏

ריגש:

איטלקית: fremere‏‏‏‏
אנגלית: electrify‏, excite‏, thrill
אספרנטו: tremi‏‏‏‏

גרמנית: erregen‏‏‏‏
ספרדית: bramar‏‏‏‏
ערבית: أثار‏‏‏‏ (הגייה: אַתָ'ארַ)

ראו גם

כיסא חשמלי

השורש חשׁמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	חִשְׁמֵל	מְחַשְׁמֵל	יְחַשְׁמֵל	חַשְׁמֵל	לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל	חֻשְׁמַל	מְחֻשְׁמָל	יְחֻשְׁמַל	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְחַשְׁמֵל	מִתְחַשְׁמֵל	יִתְחַשְׁמֵל	הִתְחַשְׁמֵל	לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.

חֻשְׁמַל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חושמל
שורש וגזרה	ח־שׁ־מ־ל, מרובעים
בניין	פֻּעַל

הועבר דרכו זרם חשמלי.
- למרות הוראות הבטיחות הוא נגע בשקע בידו הרטובה - וחושמל.
חוק ומשפט נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו.
- הרוצח חושמל לאחר שבית־המשפט גזר עליו עונש מוות.
בהשאלה שולהב, הוסער.
- חושמלתי עקב יופיה הרב.

גיזרון

נגזר משם־העצם חשמל.

תרגום

הועבר דרכו זרם חשמלי:

אנגלית: electrified‏‏‏‏
ערבית: تكهرب‏‏‏‏ (תַכַּהְרַבַּ)

נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו:

אנגלית: electrocuted‏‏‏‏

שולהב:

אנגלית: electrified‏, thrilled‏, excited

השורש חשׁמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	חִשְׁמֵל	מְחַשְׁמֵל	יְחַשְׁמֵל	חַשְׁמֵל	לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל	חֻשְׁמַל	מְחֻשְׁמָל	יְחֻשְׁמַל	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְחַשְׁמֵל	מִתְחַשְׁמֵל	יִתְחַשְׁמֵל	הִתְחַשְׁמֵל	לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 |מין=זכר
 |שורש=[[חשׁמל (שורש)|ח־שׁ־מ־ל]] (גזור שם)
+|דרך תצורה=
 |נטיות=ר' חַשְׁמַלִּים
 }}
@@ שורה 17: / שורה 18: @@
 ===גיזרון===
-* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{יוניקוד|ḫašmānu}} (אבן כחלחלה), {{יוניקוד|ešmarū}} (זהב לבן), {{יוניקוד|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ־{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.
+* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים - פעמיים ביחזקאל א' ופעם אחת בצורה "חַשְׁמַלָה" ביחזקאל ח'. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כְּעֵין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{יוניקוד|ḫašmānu}} (אבן כחלחלה), {{יוניקוד|ešmarū}} (זהב לבן), {{יוניקוד|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ־{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, {{הפניה|1|גינדין}} אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם "electricity" ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] את המילה "חַשְׁמַלָה" בשנת 1880 - {{הדגשה|הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטֹר, '''הַחַשְׁמַלָּה''', כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלְאֲכֵי מַעְלָה| [http://benyehuda.org/yalag/yalag_090.html "שני יוסף בן שמעון"], יהודה לייב גורדון}}. בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של 'חשמל' הוא 'עלעקטרא'".</br>את המילה "חַשְׁמַל" ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית. למשל, בסיפור [http://benyehuda.org/yogli/018.html "מַחֶזְיוֹנוֹת אֲבִיזוֹהַר - הַזַיִת וְהַחַשְׁמַל"] של בוקי בן יגלי (הוא [[w:יהודה לייב קצנלסון|יהודה לייב קצנלסון]]) מושווה אור החשמל לאור המופק מ[[שמן זית]].
 ===פרשנים מפרשים===
-* רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש."
+* רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך, וכעין גוון שלו ראה מתוך האש."
-* מצודת דוד: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא <small>[...]</small> וגם חשמל היא מלה מורכבת חש מל שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון."
+* מצודת דוד: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא <small>[...]</small> וגם חשמל היא מלה מורכבת - חש מל - שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון."
 * מצודת ציון: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת <small>(קהלת ג, ז)</small> ומל הוא מלשון מלה ודבור."
-* תלמוד בבלי: "'''ח'''יות א'''ש''' מ'''מל'''לות, במתניתא תנא: עתים '''חש'''ות עתים מ'''מל'''לות - בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות."
+* בתלמוד הבבלי נכתב {{צט/בבלי|מאי '''חשמל'''? אמר רב יהודה: "'''ח'''יות א'''ש''' מ'''מל'''לות, במתניתא תנא: עתים '''חש'''ות עתים מ'''מל'''לות - בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות|חגיגה|יג|א}}
 ===צירופים===
@@ שורה 30: / שורה 31: @@
 ===נגזרות===
-* [[חשׁמל (שורש)|ח־שׁ־מ־ל]]
 * [[חשמלאי]]
 * [[חשמלי]]
@@ שורה 63: / שורה 63: @@
 * תורכית: {{ת|תורכית|elektrik}}
 }}
+===מידע נוסף===
+* המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.
 ===ראו גם===
 * [[ברק]]
 * [[מגנט]]
+===הערות שוליים===
+* {{הערה|גינדין}} ראו למשל: תמר עילם גינדין, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3929810,00.html "בלשנות: מיהם המלאכים שהביאו לנו את החשמל?"] במדור הכלכלה בעיתון Ynet.
 ===קישורים חיצוניים===
@@ שורה 84: / שורה 90: @@
 |נטיות=}}
 # העביר זרם חשמלי.
-#:*אנו מרץ, הא! אנו מרץ, אנו זרם, / אנו זרם החשמל. / '''נחשמל''', הו הא! '''נחשמל''' את כל הארץ (הזקן מנהריים, [[w:מרדכי זעירא|מרדכי זעירא]]).
+#:*{{הדגשה|אנו מרץ, הא! אנו מרץ, אנו זרם, / אנו זרם החשמל. / '''נחשמל''', הו הא! '''נחשמל''' את כל הארץ|"שיר הרשת" ("הזקן מנהריים"), [[w:מרדכי זעירא|מרדכי זעירא]]}}.
 #:* הזהרתי אותה שכבלים חשופים עלולים '''לחשמל'''.
 # <small>חוק ומשפט</small> הרג באמצעות העברת זרם חשמלי.