שש: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עמש בן־אריה (שיחה | תרומות) הפרדת הומוגרפים |
|||
שורה 28: | שורה 28: | ||
* [[ששי|שישי]] |
* [[ששי|שישי]] |
||
</br> |
|||
</br> |
|||
</br> |
|||
</br> |
|||
שורה 50: | שורה 50: | ||
# סוג של בד יוקרתי. |
# סוג של בד יוקרתי. |
||
#:*{{צט|וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ|בראשית מא מב}} |
#:*{{צט|וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ|בראשית מא מב}} |
||
===גיזרון=== |
|||
⚫ | |||
</br> |
|||
</br> |
|||
</br> |
|||
</br> |
|||
==שֵׁשׁ {{משני|ג}}== |
|||
{{ניתוח דקדוקי| |
|||
|כתיב מלא=שש |
|||
|הגייה=shesh |
|||
|חלק דיבר=שם־עצם |
|||
|מין=זכר |
|||
|שורש= |
|||
|דרך תצורה= |
|||
|נטיות= |
|||
}} |
|||
# שיש. |
# שיש. |
||
#:*{{צט|עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת|אסתר א ו}} |
#:*{{צט|עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת|אסתר א ו}} |
||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
⚫ | |||
#הצורה המקוצרת שֵש היא כנראה צורת נסמך של המילה שיש (בדומה לבֵת ספר).</br> |
#הצורה המקוצרת שֵש היא כנראה צורת נסמך של המילה שיש (בדומה לבֵת ספר).</br> |
||
</br> |
|||
</br> |
|||
</br> |
|||
</br> |
|||
==שָׂשׂ== |
==שָׂשׂ== |
גרסה מתאריך 21:33, 5 באוגוסט 2013
שֵׁשׁ א
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שש |
הגייה* | shesh |
חלק דיבר | שם מספר |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | שֵׁשׁ־ |
מספרים | |
---|---|
6 | |
גימטריה | ו' |
ערבית | ٦ |
רומית | VI |
מורס | -....
|
ברייל | ? |
ספרות | |
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 | |
מספרים אחרים | |
10 12 100 1000 10000 |
- המספר 6. המספר הסודר השביעי, שווה לקבוצה {0, 1, 2, 3, 4, 5}; המספר הטבעי שאחרי 5 ולפני 7.
- המספר שש הוא המספר המושלם הקטן ביותר, כלומר: הוא שווה לסכום מחלקיו – .
- "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם" (שמות כא ב)
גיזרון
- מפרוטושמית -šidṯ* (שִׁדְתֿ). צורה זו שרדה בדרום־ערבית (כפי שהיא משתקפת בכתיב העיצורי), ואילו בשפות השמיות האחרות עברה תמורות מגוונות בשל מבנה הפונטי החריג. בערבית שרדה ה-ד' המקורית במילה سَادِس (סַאדִס) שפירושה "שישי" (אך ה-תֿ' נידמתה ל-ס'). בעברית חלה הידמות של ה-ד' ל-תֿ' (> *שִׁתּֿ), בהמשך חל מעתק *תֿ' > שׁ', ובסופו של התהליך התקבלה הצורה שֵׁשׁ.
צירופים
תרגום
ראו גם
שֵׁשׁ ב
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שש |
הגייה* | shesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- סוג של בד יוקרתי.
- "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ" (בראשית מא מב)
גיזרון
- הבד הנקרא 'שש' כנראה ממקור מצרי. הזכרתו במקרא קשורה במצרים וכך גם מאשר הממצא הארכאולוגי.
שֵׁשׁ ג
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שש |
הגייה* | shesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- שיש.
- "עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת" (אסתר א ו)
גיזרון
- הצורה המקוצרת שֵש היא כנראה צורת נסמך של המילה שיש (בדומה לבֵת ספר).
שָׂשׂ
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שש |
שורש וגזרה | שׂ־י־שׂ, גזרת נע"ו/י |
בניין | קל |
- שמח, עלז.
- שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת חַג, מַחֲאוּ כַּפַּיִם, נַגְּנוּ וְשִׁירוּ בְּקוֹל חָזָק וּבִמְצִלְתַּיִם" ("שישו ושמחו בשמחת חג" / בנימין כספי).
- ”וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּה' תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתו“ (תהלים לה, פסוק ט)
- ”כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ“ (דברים ל, פסוק ט)
תרגום
- אנגלית: rejoice