וקטור

וֶקְטוֹר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	וקטור
הגייה*	vector
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ וֶקְטוֹרִים

כלל המקבילית

1. מתמטיקה איבר של מרחב וקטורי.
2. פיזיקה גודל פיזיקלי בעל כיוון (מגמה).
3. ביולוגיה אורגניזם אשר לא גורם למחלות, אלא מעביר אותן. הווקטור משמש בתור פונדקאי של הפתוגן.

אטימולוגיה

1. מלטינית: vector (נַשָּׂא).

משפטים לדוגמה

• זוג הווקטורים (1,0), (0,1) פורשים את המרחב הווקטורי $\ \mathbb {R} ^{2}$ שהוא למעשה מישור. (1)
• ניתן לתאר באמצעות וקטור כוח, מהירות או תאוצה. במקרה זה יציין הוקטור את כיוון כל אחד מן הגדלים ואת כיוונו. (2)
• זני יתושים מסוימים מעבירים מחלות כמו קדחת הנילוס המערבי. היתוש עצמו, הווקטור, לא חולה בקדחת, אך הוא מעבירה לאורגניזם אחר וכך מדביק אותו.

צירופים

• גרפיקה וקטורית
• דחף וקטורי

ניגודים

• סקלר

תרגום

• אנגלית: vector

ראו גם

• טנזור

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: וקטור

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וקטורים במתמטיקה