ש

ש

א"ב עברי
[[תמונה:{{{עברי עתיק}}}|20px]]
כתיב מלא	שין
הגייה*	shin, sin
IPA	[s], [ʃ]
א"ב צלילי	שמיר
מורס	··· (ננ"נ)
ברייל	(שׁ ימנית), (שׂ שמאלית)
גימטריה	300
ASCII	F9
יוניקוד	05E9
אותיות הא"ב העברי
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ

1. שי"ן היא האות העשרים ואחת באלפבית העברי.
   בגימטריה ערכה 300.
2. אחת מחמש האותיות השיניות: ז ש ס ר צ.
3. אחת מאותיות השימוש המצטרפת למילה במשמעויות שונות, התלויות בהקשר:

• אשר: הביטוי "האיש שהלך בשדות" שקול לביטוי "האיש אשר הלך בשדות".
• כי: המשפט "המורה הודיעה שהחלה ההפסקה" שקול למשפט "המורה הודיעה כי החלה ההפסקה".
• מילת נימוק או סיבה, במשמעות של "הואיל ו־".

גיזרון

1. האות שי"ן התפתחה מצורת השיניים, ומכאן שמה.

צירופים

• שעת השין
• קרב שין בשין
• ש"ב
• ש"ג
• בשין־קוף־ריש
• שס"ה גידים

מידע נוסף

• שׁ - שין ימנית, בעלת נקודה מעליה בצד ימין (או ללא הנקודה), מבוטאת כאות SH האנגלית. שׂ - שין שמאלית, בעלת נקודה מעליה בצד שמאל, מבוטאת כמו האות ס וכמו S האנגלית. קרויה גם שׂין.
• בתנ"ך (ספר שופטים י"ב ו') מסופר שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שין ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת".

תרגום

• אנגלית: shin‏‏‏‏

ראו גם

• ש׳

קישורים חיצוניים

• ערך בוויקיפדיה: ש