יובל: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
ביטול השחתה והחזרת הערך המקורי לקדמותו |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==יוּבַל== |
|||
{{ניתוח דקדוקי| |
|||
|כתיב מלא=יובל |
|||
|הגייה=yu'''val''' |
|||
|חלק דיבר=שם־עצם |
|||
|מין=זכר |
|||
|שורש={{שרש|יבל|י־ב־ל}} |
|||
|דרך תצורה= |
|||
|נטיות=ר' יוּבַלִּים; יוּבַל־, ר' יוּבַלֵּי־ |
|||
}} |
|||
#[[נחל]] או [[נהר]] הנשפך לנחל או נהר אחרים. |
|||
#:* "במורד ההר מזה אין יער ואין עצים, כי אם סלע מצוק, היורד מטה אל הנחל, ששם '''יובל''' מים מפכה את גליו בשיר נעים מאד" ([http://www.benyehuda.org/yogli/009.html "שירת הזמיר",] [[w:בוקי בן־יגלי|בוקי בן־יגלי]]) |
|||
#:* נחל מירון הוא '''יובל''' של נחל עמוד. |
|||
===גיזרון=== |
|||
* המילה, בהקשר של מים, מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: {{הדגשה|"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם וְעַל־יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו"| (ירמיהו יז, ז־ח)}}. השווה ערבית: {{יוניקוד|وَابِل|מוגדל}} (וָאבִּל), "גשם כבד", ארמית: "אֲבוּל". המילה קרובה אל המילים [[אובל]] ו[[יבל]]. |
|||
* השם יובל מוזכר פעם אחת במקרא, בספר בראשית: {{צט|ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופס כינור ועוגב|בראשית ד כא}}. |
|||
===מילים נרדפות=== |
|||
* [[אובל]], [[יבל]], [[פלג]] |
|||
===מידע נוסף=== |
|||
* המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים. |
|||
===ראו גם=== |
|||
* [[נחל]] |
|||
* [[נהר]] |
|||
* [[מים]] |
|||
{{שורש|יבל}} |
|||
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] |
|||
[[קטגוריה:מים]] |
|||
==יוֹבֵל {{משני|א}}== |
|||
{{ניתוח דקדוקי| |
|||
|כתיב מלא=יובל |
|||
|הגייה=yo'''vel''' |
|||
|חלק דיבר=שם־עצם |
|||
|מין=זכר |
|||
|שורש= |
|||
|דרך תצורה= |
|||
|נטיות=ר' יוֹבְלִים; יוֹבֵל־, ר' יוֹבְלֵי־ |
|||
}} |
|||
[[תמונה:Icelandic-Sheep-20030608.JPG|left|thumb|184px|יובל לצד טלאיו]] |
|||
[[תמונה:Liten_askenasisk_sjofar_5380.jpg|left|thumb|184px|שופר מקרן איל]] |
|||
# {{מקרא}} איל (Ovis), הזכר בכבשים; יונק מקורנן, מפריס פרסה ומעלה גרה ממשפחת הפריים. |
|||
#:* {{צט/תנ"ך|כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת: לֹא־תִגַּע בּוֹ יָד כִּי־סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ־יָרֹה יִיָּרֶה...בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר|שמות|יט|יב|יג}} |
|||
# {{מקרא}} [[שופר]] שהוכן מקרן איל. |
|||
#:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן אֶל־הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׂאוּ אֶת־אֲרוֹן הַבְּרִית וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן ה'|יהושע|ו|ו}} |
|||
===גיזרון=== |
|||
* מן: מוביל - האיל ההולך בראש העדר. |
|||
===מילים נרדפות=== |
|||
* [[איל#אַיָּל|איל]], [[כבש#כֶּבֶשׂ|כבש]] (1) |
|||
===תרגום=== |
|||
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ram}} (1) |
|||
* ערבית: {{ת|ערבית|كبش}} (1) |
|||
===ראו גם=== |
|||
* [[טלה]] |
|||
* [[כבשה]] |
|||
* [[צאן]] |
|||
* [[קרן]] |
|||
* [[שופר]] |
|||
===קישורים חיצוניים=== |
|||
{{מיזמים|ויקיפדיה=כבש (סוג)|שם ויקיפדיה=כבש|ויקיפדיה 2=שופר|ויקישיתוף=Category:Ovis|שם ויקישיתוף=כבש|ויקישיתוף 2=Category:Shofar|שם ויקישיתוף 2=שופר|ויקימינים=Ovis|שם ויקימינים=כבש}} |
|||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] |
|||
[[קטגוריה:יונקים]] |
|||
[[קטגוריה:כלי נגינה]] |
|||
==יוֹבֵל {{משני|ב}}== |
==יוֹבֵל {{משני|ב}}== |
גרסה מתאריך 19:09, 27 באוגוסט 2011
יוּבַל
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | יובל |
הגייה* | yuval |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | י־ב־ל |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ יוּבַלִּים; יוּבַל־, ר׳ יוּבַלֵּי־ |
- נחל או נהר הנשפך לנחל או נהר אחרים.
- "במורד ההר מזה אין יער ואין עצים, כי אם סלע מצוק, היורד מטה אל הנחל, ששם יובל מים מפכה את גליו בשיר נעים מאד" ("שירת הזמיר", בוקי בן־יגלי)
- נחל מירון הוא יובל של נחל עמוד.
גיזרון
- המילה, בהקשר של מים, מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם וְעַל־יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו" (ירמיהו יז, ז־ח). השווה ערבית: وَابِل (וָאבִּל), "גשם כבד", ארמית: "אֲבוּל". המילה קרובה אל המילים אובל ויבל.
- השם יובל מוזכר פעם אחת במקרא, בספר בראשית: "ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופס כינור ועוגב" (בראשית ד כא).
מילים נרדפות
מידע נוסף
- המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.
ראו גם
השורש יבל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
יוֹבֵל א
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | יובל |
הגייה* | yovel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ יוֹבְלִים; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־ |
- לשון המקרא איל (Ovis), הזכר בכבשים; יונק מקורנן, מפריס פרסה ומעלה גרה ממשפחת הפריים.
- לשון המקרא שופר שהוכן מקרן איל.
גיזרון
- מן: מוביל - האיל ההולך בראש העדר.
מילים נרדפות
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: כבש |
ערך בוויקיפדיה: שופר |
טקסונומיה בוויקימינים: כבש |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבש |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שופר |
יוֹבֵל ב
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | יובל |
הגייה* | yovel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ יוֹבְלִים גם יוֹבְלוֹת; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־ גם יוֹבְלוֹת־ |
- [יהדות] השנה החמישים, שבאה לאחר שבעה מחזורי שמיטה (הנמשכים בסה"כ 49 שנה). בתקופת בית ראשון נהגו ביובל כבשנת שמיטה, וכמו־כן שוחררו בו העבדים העבריים וקרקעות שנמכרו הוחזרו לבעליהן. במשמעות זו נהוג לעתים קרובות להקדים למילה את המילה שנה: שנת היובל.
- תקופה של חמישים שנה.
- "עתים נשתנו, זמנים נתחלפו, יובל אחרי יובל עבר; ערים נחרשו והיו לשׂדות; נכרתו יערות ונבנו מושבות" ("שלוש מתנות", י"ל פרץ)
- "בקנה־המדה ההיסטורי של הזמן אין תקופת מאה שנה ויותר נחשבה לארוכה מאד, אבל בקנה־מדה של זמן חיי האדם הקצר גם יובל־שנים אחד הוא זמן ארוך מנשוא" ("נגד הזרם", ישעיהו ברשדסקי)
- בהשאלה מן (1): מועד חגיגי לציון חלוף תקופה של מספר שנים עגול (עשרים, עשרים וחמש, שלושים וכו').
- "יובלים רבים היו לעם היובלים: יובל שנת החמשים, יובל שנת הארבעים, יובל שנת העשרים וחמש וגם יובל שנת החמש" ("עם היובלים", בוקי בן־יגלי)
- "לפני שנים אחדות, כשחגגה את יובל שנת הארבעים שלה למיום שהחלה לכתוב..." ("אליזה אורז'שקובה", דוד פרישמן}
- "בעין־חרוד חגגו את יובל־העשור ליסוד הישוב. יותר מאלף איש מכל חלקי הארץ נתכנסו שם, בחדר־האוכל בקומי" ("יומן ירושלים", חיים ארלוזורוב)
גיזרון
- (עממי) מן יובל א (איל), על שם השופר שבתקיעתו מכריזים על פתיחתה של שנת היובל בצאת יום הכיפורים של השנה ה-50.[1]
- (עממי) מן שילוח, על שם מצוות שילוח העבדים לחופשי.[2]
צירופים
תרגום
- אנגלית: jubilee
ראו גם
מידע נוסף
- הירונימוס, מתרגם המקרא ללטינית, תרגם את המילה יובל ל-iobeleus (או: jubilæus), על ידי הוספת סיומת לטינית אופיינית לשורש העברי.[1]
סימוכין
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: שנת היובל |
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:יובל בימינו |
סימוכין
- ↑ ישעיהו ליבוביץ', שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע (פרשת "בהר סיני"), , דפוס "חמד", תשס״ו