חלוני: הבדלים בין גרסאות בדף

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מתאריך 00:53, 1 במאי 2011

חִלּוֹנִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חילוני
הגייה^*	khiloni
חלק דיבר	שם־עצם ושם־תואר
מין	זכר
שורש	ח־ל־ל ב, ח־ל־ן (גזור שם)
דרך תצורה
נטיות	ר׳ חִלּוֹנִים או חִלּונִיִּים; נ׳ חִלּוֹנִית, נ"ר חִלּוֹנִיּוֹת

אדם שאינו מקיים את הוראותיה או מצוותיה של דת כלשהי.
- חלק מהתושבים החילוניים בישראל מתלוננים לעתים כי חוקי המדינה כופים אותם לשמור מצוות.
שאיננו קשור לדת.
לשון חז"ל זר, שאיננו כוהן.
- "אמ' ר' שמואל בר נחמן: לכהן גבור שהיה מהלך בדרך ונזדמן לו חלוני אחד. א' לו: אלך עמך בדרך. אמ' לו: בני, כהן אני ובדרך אני הולך ואין דרכי להלך בין הקברות..." (ויקרא רבה, קדושים, פרשה כד, סימן ז)

גיזרון

המילה הארמית "חילוני" (חִילוֹנַי או חִלּוֹנַי) מתועדת בארמית של תרגומי המקרא הארץ ישראליים ובארמית הגלילית בהוראת "זר, שאיננו כוהן". היא נגזרה משם העצם חֹל בסיומת התואר ־וֹנַי. מניחים שהצורה חִלּוֹנַי התהוותה כתוצאה מדיסימילציה מהצורה המקורית *חֻלּוֹנַי, והשווּ חִיצוֹן מן *חוּצוֹן (חוּץ + ־וֹן). על אף שהמילה איננה מתועדת בלשון התנאים, גרוס^[1] מעריך שהמילה נוצרה עוד בתקופה שהעברית והארמית היו שתיהן מדוברות בפי יהודי ארץ ישראל, ושהיא משקפת "יצירה ארמית־עברית", כלשונו. לדבריו, הן תנועת החולם שבסיומת (בארמית היינו מצפים לקמץ) והן הדיסימילציה שבאה בעקבותיה אופייניים יותר ללשון חז"ל, ונראה שגם הבסיס חֹל שממנו נגזרה המילה הוא עברי.

המילה נקרית פעם אחת בטקסט עברי בלשונם של אמוראי ארץ ישראל, בציטוט לעיל מויקרא רבה (מאה 5-6 לספירה). הקריאה חִלּוֹנִי מבוססת על ההשערה שהצורה כאן עברית מעיקרה, גם אם נשאלה מהארמית, אך ייתכן שהמילה הארמית חִלּוֹנַי משמשת כאן כצורתה. מאחר שכתבי היד אינם מנוקדים, אין לומר דבר בוודאות בעניין זה.

יוסף קלוזנר הציע לגזור משם העצם חֹל בסיומת התואר ־וֹנִי את הצורה חֻלּוֹנִי, בהוראת "שאיננו קשור לדת", על דרך עִירוֹנִי מן עִיר וכיו"ב. הוא הקפיד בכתביו על הניקוד חֻלּוֹנִי ואף הביע במפורש את הסתייגותו מהצורה חִלּוֹנִי שהחלה להשתרש.^[2] עם זאת, רוב הכותבים העדיפו את הצורה השנייה, המבוססת כאמור על קריאה משוערת בציטוט מויקרא רבה, ואף היה מי שהצדיק אותה כצורה המשקפת התפתחות טבעית בלשון.^[3]

נגזרות

מילים נרדפות

חופשי (1)
זר (3)

ניגודים

חרדי (1)
כוהן (3)

תרגום

1. אנגלית: secular‏, non-religious‏‏‏‏; יידיש: וועלטליכער‏‏‏‏ (הגייה: veltliher); סעקולאַר‏‏‏‏ (הגייה: sekular); פֿרײַער‏‏‏‏ (הגייה: frayer)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חילונים

הערות שוליים

↑ בן-ציון גרוס, המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים, ירושלים תשנ"ד, עמ' 164
↑ ‏יוסף קלוזנר, העברית החדשה ובעיותיה, תל אביב 1957, עמ' 191.
↑ ראו למשל: יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים תשכ"ה, עמ' 100.

השורש חלל ב

השורש ח־ל־ל ב הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

ח־ל־ל ב	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
נִפְעַל	נִחַל	נִחָל	יַחֵל	הַחֵל	לְהַחֵל
הִפְעִיל	הֵחֵל	מֵחֵל	יַחֵל	הַחֵל	לְהַחֵל
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	חִלֵּל	מְחַלֵּל	יְחַלֵּל	חַלֵּל	לְחַלֵּל
פֻּעַל	חֻלַּל	מְחֻלָּל	יְחֻלַּל	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְחַלֵּל	מִתְחַלֵּל	יִתְחַלֵּל	הִתְחַלֵּל	לְהִתְחַלֵּל

[1] בן-ציון גרוס, המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים, ירושלים תשנ"ד, עמ' 164

[2] ‏יוסף קלוזנר, העברית החדשה ובעיותיה, תל אביב 1957, עמ' 191.

[3] ראו למשל: יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים תשכ"ה, עמ' 100.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ===גיזרון===
-* המילה הארמית "חילוני" (חִילוֹנַי או חִלּוֹנַי) מתועדת בארמית של תרגומי המקרא הארץ ישראליים וב[[w:ארמית גלילית|ארמית הגלילית]] בהוראת "זר, שאיננו כוהן". היא נגזרה משם העצם [[חל#חֹל|חֹל]] בסיומת התואר ־וֹנַי. מניחים שהצורה חִלּוֹנַי התהוותה כתוצאה מדיסימילציה מהצורה המקורית *חֻלּוֹנַי, והשווּ [[חיצון|חִיצוֹן]] מן *חוּצוֹן ([[חוץ|חוּץ]] + [[ון|־וֹן]]). על אף שהמילה איננה מתועדת בלשון התנאים, גרוס<ref>בן-ציון גרוס, '''המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים''', ירושלים תשנ"ד, עמ' 164</ref> מעריך שהמילה נוצרה עוד בתקופה שהעברית והארמית היו שתיהן מדוברות בפי יהודי ארץ ישראל, ושהיא משקפת "יצירה ארמית־עברית", כלשונו. לדבריו, הן תנועת החולם שבסיומת (בארמית היינו מצפים לקמץ) והן הדיסימילציה שבאה בעקבותיה אופייניים יותר ללשון חז"ל, ונראה שגם הבסיס חֹל שממנו נגזרה המילה הוא עברי.
+המילה הארמית "חילוני" (חִילוֹנַי או חִלּוֹנַי) מתועדת בארמית של תרגומי המקרא הארץ ישראליים וב[[w:ארמית גלילית|ארמית הגלילית]] בהוראת "זר, שאיננו כוהן". היא נגזרה משם העצם [[חל#חֹל|חֹל]] בסיומת התואר ־וֹנַי. מניחים שהצורה חִלּוֹנַי התהוותה כתוצאה מדיסימילציה מהצורה המקורית *חֻלּוֹנַי, והשווּ [[חיצון|חִיצוֹן]] מן *חוּצוֹן ([[חוץ|חוּץ]] + [[ון|־וֹן]]). על אף שהמילה איננה מתועדת בלשון התנאים, גרוס<ref>בן-ציון גרוס, '''המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים''', ירושלים תשנ"ד, עמ' 164</ref> מעריך שהמילה נוצרה עוד בתקופה שהעברית והארמית היו שתיהן מדוברות בפי יהודי ארץ ישראל, ושהיא משקפת "יצירה ארמית־עברית", כלשונו. לדבריו, הן תנועת החולם שבסיומת (בארמית היינו מצפים לקמץ) והן הדיסימילציה שבאה בעקבותיה אופייניים יותר ללשון חז"ל, ונראה שגם הבסיס חֹל שממנו נגזרה המילה הוא עברי.
-:המילה נקרית פעם אחת בטקסט עברי בלשונם של אמוראי ארץ ישראל, בציטוט לעיל מויקרא רבה (מאה 5-6 לספירה). הקריאה חִלּוֹנִי מבוססת על ההשערה שהצורה כאן עברית מעיקרה, גם אם נשאלה מהארמית, אך ייתכן שאין זו אלא המילה הארמית חִלּוֹנַי עצמה המשובצת בטקסט העברי. מאחר שכתבי היד אינם מנוקדים, אין לומר דבר בוודאות בעניין זה.
+המילה נקרית פעם אחת בטקסט עברי בלשונם של אמוראי ארץ ישראל, בציטוט לעיל מויקרא רבה (מאה 5-6 לספירה). הקריאה חִלּוֹנִי מבוססת על ההשערה שהצורה כאן עברית מעיקרה, גם אם נשאלה מהארמית, אך ייתכן שהמילה הארמית חִלּוֹנַי משמשת כאן כצורתה. מאחר שכתבי היד אינם מנוקדים, אין לומר דבר בוודאות בעניין זה.
-:<!--***בספק***שימוש המילה בעברית החדשה התפתח כנראה בעקבות [[w:יוסף קלוזנר|קלוזנר]]. -->[[w:יוסף קלוזנר|יוסף קלוזנר]] הציע לגזור משם העצם חֹל בסיומת התואר [[־וני|־וֹנִי]] את הצורה חֻלּוֹנִי, בהוראת "שאיננו קשור לדת", על דרך עִירוֹנִי מן עִיר וכיו"ב.<!--*** יש להפנות למהדורה המקורית של הספר. *** <ref>יוסף קלוזנר, '''הלשון העברית - לשון חיה: החייאתה של הלשון העברית על יסודות מדעיים''', הוצאה שנייה, ירושלים תש"ט, עמ' 74-75.</ref>--> הוא הקפיד בכתביו על הניקוד חֻלּוֹנִי ואף הביע במפורש את הסתייגותו מהצורה חִלּוֹנִי שהחלה להשתרש.<ref>{{כ}}[[W:יוסף קלוזנר|יוסף קלוזנר]], '''העברית החדשה ובעיותיה''', תל אביב 1957, עמ' 191.</ref> עם זאת, רוב הכותבים העדיפו את הצורה השנייה, המבוססת כאמור על קריאה משוערת בציטוט מויקרא רבה, ואף היה מי שהצדיק אותה כצורה המשקפת התפתחות טבעית בלשון.<ref>ראו למשל: [[w:יחזקאל קוטשר|יחזקאל קוטשר]], '''מלים ותולדותיהן''', ירושלים תשכ"ה, עמ' 100.</ref>
+<!--***בספק***שימוש המילה בעברית החדשה התפתח כנראה בעקבות [[w:יוסף קלוזנר|קלוזנר]]. -->[[w:יוסף קלוזנר|יוסף קלוזנר]] הציע לגזור משם העצם חֹל בסיומת התואר [[־וני|־וֹנִי]] את הצורה חֻלּוֹנִי, בהוראת "שאיננו קשור לדת", על דרך עִירוֹנִי מן עִיר וכיו"ב.<!--*** יש להפנות למהדורה המקורית של הספר. *** <ref>יוסף קלוזנר, '''הלשון העברית - לשון חיה: החייאתה של הלשון העברית על יסודות מדעיים''', הוצאה שנייה, ירושלים תש"ט, עמ' 74-75.</ref>--> הוא הקפיד בכתביו על הניקוד חֻלּוֹנִי ואף הביע במפורש את הסתייגותו מהצורה חִלּוֹנִי שהחלה להשתרש.<ref>{{כ}}[[W:יוסף קלוזנר|יוסף קלוזנר]], '''העברית החדשה ובעיותיה''', תל אביב 1957, עמ' 191.</ref> עם זאת, רוב הכותבים העדיפו את הצורה השנייה, המבוססת כאמור על קריאה משוערת בציטוט מויקרא רבה, ואף היה מי שהצדיק אותה כצורה המשקפת התפתחות טבעית בלשון.<ref>ראו למשל: [[w:יחזקאל קוטשר|יחזקאל קוטשר]], '''מלים ותולדותיהן''', ירושלים תשכ"ה, עמ' 100.</ref>
 ===נגזרות===