ויקימילון:מזנון/ארכיון/4: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Lior (שיחה | תרומות)
Lior (שיחה | תרומות)
שורה 340: שורה 340:
::גם אני שמחתי לראות זאת. [[משתמש:דורית|דורית]] 15:36, 21 אוקטובר 2005 (UTC)
::גם אני שמחתי לראות זאת. [[משתמש:דורית|דורית]] 15:36, 21 אוקטובר 2005 (UTC)
:::ואו! ממש יפה! אני נורא שמח! מה גם שאני שמח שתרמתי טיפה לערך מהעברה מויקיציטוט. אז אתם מוזמנים להרים קצת את החזה! רואים תוצאות! [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] 19:16, 26 אוקטובר 2005 (UTC)
:::ואו! ממש יפה! אני נורא שמח! מה גם שאני שמח שתרמתי טיפה לערך מהעברה מויקיציטוט. אז אתם מוזמנים להרים קצת את החזה! רואים תוצאות! [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] 19:16, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

== ויקימילון ב"גלובס" ==
:ושוב כתבו עלינו, הפעם ב"גלובס" מתאריך 31-30 באוקטובר 2005.
:בכתבה מכובדת הסוקרת אתרי תרגום ומילונים ברשת כותבים עלינו כך:
:"'''ויקימילון www.wikitionary.org''': חיבבנו מאוד את ויקימילון, מיזם לשוני רב-שיתופי מבית האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה (ופה באה הכתובת של אחותנו הבכורה). המילון, שעוד נמצא בחיתוליו, יצא לדרך ביוני 2004 והוא כולל רק כ-1,701 ערכים (נכון ליום ג', 25 באוקטובר), ביניהם מושגים מקומיים כמו "[[שלולית החורף]]", "[[הגדר הטובה]]", [[הוצל"פ]], ראשי תיבות צה"ליים וראשי תיבות כמו [[חוב"תים]] ואפילו [[קמרשהלור"ל]] הגששי (קצין מטבח ראשי שנותן הוראות ליוסיפון ובא רק לטעום)."
:הדף של קמרשהלור"ל זכה גם להיות מוצג חזותית כאיור לכתבה (בצד דפים מקבילים ממילונים אחרים).
:כן ירבו.
:[[משתמש:Lior|ליאור]] 13:08, 31 אוקטובר 2005 (UTC)


== שאלה חשובה ==
== שאלה חשובה ==

גרסה מתאריך 15:08, 31 באוקטובר 2005


ברוכים הבאים ארכיון דיונים דיונים פעילים
ניקוי מטמון

המזנון משמש בדרך־כלל לדיונים כלליים, לקביעת מדיניות ולקבלת החלטות.

הערות ושאלות לגבי דפים מסוימים יש לשאול בדף השיחה המתאים. התייעצויות לשוניות או כאלו הנוגעות לכתיבה בוויקימילון יש להפנות אל דלפק הייעוץ.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34    [עריכה]


גבולות - הצבעה על מדיניות המחיקה - חריזה - טיפול בהומוגרפים - כתיב מלא או כתיב חסר - נספחים - עמותת ויקימדיה ישראל - ערכים בשפות זרות (ארכ׳ 1) (ארכ׳ 2) - ציון רובד ומשלב בהגדרות    [עריכה]



ראה כיצד להוסיף שיחה לרשימה זו
שיחות פעילות(דף אחד)

דיונים והצבעות:

המזנון במיזמים עבריים נוספים:    w:ויקיפדיה:מזנון ויקיפדיה s:ויקיטקסט:מזנון ויקיטקסט q:ויקיציטוט:מזנון ויקיציטוט b:ויקיספר:מזנון ויקיספר n:ויקיחדשות:דסק חדשות ויקיחדשות voy:ויקימסע:קרון המזנון ויקימסע d:Wikidata:מזנון ויקינתונים commons:Commons:מזנון ויקישיתוף



סיכום פגישה

בוקר טוב.
היכן מתחבא סיכום הפגישה? כלומר, מצאתי אותו דרך הקישור שמלח השמים ציין בדף המשתמש של אריה, אבל איך מגיעים אליו באופן עצמאי?
ובכלל, אם אנחנו באמת רוצים תגובות של פעילים אחרים, אולי מקומו של הסיכום (לפחות בינתיים) במזנון?
מה שתגידו (-:
ותודה לכולכם על החיזוקים. בסך הכול רציתי להגיע הביתה בשלום.
שבת שלום,
ליאור 04:32, 26 אוגוסט 2005 (UTC)
לכל המעוניין: ויקימילון:מפגשים/מפגש קיץ 2005 עידן ד 13:22, 26 אוגוסט 2005 (UTC)

איכה נפתח ערך חדש?

הי לכולם,

ניסיתי לפתוח ערך חדש, אך לדאבוני העמוד שמאפשר זאת מבולגן במידה כזו שהלינקים הפכו לקשקושי מלל. אנא תקנו זאת בכדי שאפשר יהיה להוסיף ערכים. אורי רדלר 23:49, 26 אוגוסט 2005 (UTC)

הערך שרציתי להוסיף הוא "אקומני"

אֶקוּמֶנִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אקומני
הגייה*
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש אין
דרך תצורה אין
נטיות
  1. מייצג מספר כנסיות נוצריות שונות.
  2. מקדם או קשור לאחדות בין הכנסיות הנוצריות השונות.

אטימולוגיה

  • ראשית השימוש בערך במאה השש עשרה במובן של "שייך לכנסיה העולמית". מבוסס על לטינית, מיוונית oikoumenikos, מ-oikoumenē, הארץ שאינה מיושבת.

מילים נרדפות

  • עולמי
  • קתולי
  • חובק-כול

ניגודים

אורי רדלר 23:49, 26 אוגוסט 2005 (UTC)

אורי שלום,
ברוך הבא לוויקימילון! אני רואה שבינתיים הצלחת ליצור את הערך, אז מזל טוב :) אנא לחץכאן (http://he.wiktionary.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99&curid=3985&diff=9463&oldid=9461) בכדי לראות מהם השינויים שעשיתי בערך.
בברכה, גיא 05:16, 27 אוגוסט 2005 (UTC)

תעתיק לטיני של העברית לצורך התכתובת האלקטרונית

בהמשך להחלטתנו לציין את ההגייה בתבנית הדקדוקית גם באותיות לטיניות (וגם את ההטעמה - מלרע או מלעיל), כדאי שנשתדל לשמור על אחידות.
מצאתי באתר האקדמיה את כללי התעתיק הלטיני של העברית בדיוק לצרכים שלנו (תכתובת אלקטרונית או לא?).
בסך הכול נראה שההנחיות הגיוניות, ואחרי הצצה או שתיים בדף הכללים נוכל להפנים וליישם.
ממש מושלם, למעט עניין אחד. יש לי הסתייגות בעניין ה-ח'. לפי כללי התעתיק יש לכתוב ח' כ-x, ואילו כ' רפה - kh או x. אני מניחה שהאות x תשאיר את רוב המשתמשים פעורי פה, כאילו: איך לעזאזל אומרים את זה? ומאחר שהמטרה שלנו להקל על המשתמשים ולא להקשות עליהם, אני מציעה לכתוב גם כ' רפה וגם ח' באותיות kh, ולהתפלל שהאקדמיה תסלח לי.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים.
ליאור 11:02, 28 אוגוסט 2005 (UTC)

ציטוטים מן התנ"ך

כולנו עושים לעצמנו חיים קלים ומורידים את הציטוטים מאתרים שונים במרשתת. דא עקא שבהעתקה מאתר מסוים (איזה?) מתקבלת תוצאה לא אסתטית: הגופנים שונים מן הטקסט הרגיל, גם בצורתם וגם בגודלם, אבל מה שבאמת בעייתי הוא שהקו התחתון של השורה "נגזר" באמצע הניקוד, וכך הופך כל סגול לצירה, כל קמץ לפתח וכל שווא לחיריק. ראו למשל אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.
אם גם לכם זה מפריע, אני ממליצה על שימוש באתר הזה לציטוטים מהתנ"ך, ועל זה לציטוטים מהתלמוד ומהמשנה. אלה משתלבים יפה בדפים שלנו.
ליאור 07:02, 29 אוגוסט 2005 (UTC)
אתם יכולים להשתמש (ולהוסיף) מהויקיציטוט כמובן תנ"ך. עידן ד 15:30, 29 אוגוסט 2005 (UTC)
הבעיה האמיתית היא עם תבנית ההדגשה שעשינו בה שימוש עד עתה. תבנית זו אכן יוצרת בעיות בכל הנוגע לסגול, קמץ ושווא, אך מצד שני כתיבת ציטוטים ללא שום תבנית אינה מוצאת חן בעיני כלל וכלל. הגופן הנוכחי נהרס לגמרי כאשר הוא מנוקד, ולכן ציטוטים שלמים נראים נורא. אני אנסה למצוא פיתרון בקרוב. בברכה, גיא 18:13, 13 אוקטובר 2005 (UTC)
בדקתי ומצאתי שהבעיה היא למעשה עם גודל הגופן. ישנם מספר גופנים המציגים גופן כראוי, וגופן David הוא אכן ביניהם, אך מתחת לגודל מסוים הניקוד "נחתך". הגופן היחיד שאחרי הגדלה נראה גדול כמו שאר הטקסט בגופן הרגיל הוא Aharoni, אך דבר זה יצר בעיה אחרת, והיא הדגשת הטקסט. אני אישית לא חושב שזה נורא כל-כך, ראו אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו והכצעקתה. מה דעתכם? גיא 19:25, 13 אוקטובר 2005 (UTC)
אני מצטער שלא השתתפתי בדיון עד כה. ראיתי את השינוי בתבנית, ולדעתי העיצוב הנוכחי מאוד לא אסתטי, לפחות בדפדפן שלי (אינטרנט אקספלורר). גופן התבנית וסוגו גדול מדי, ולא משתלב עם שאר העמוד. זו שורה חריגה בין כל השורות. לא?
אריה ז. 14:15, 29 אוקטובר 2005 (UTC)
העיצוב אמנם לא נעים כל-כך לעין, אבל הוא האופציה הטובה ביותר. הדגמתי ליובל כאן מה האלטרנטיבות, והסברתי גם מדוע. אם תוכל לשמור על הניקוד וגם על עיצוב אסתטי, אני אשמח מאוד :)
בברכה, גיא 20:34, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

המאמר הפופולרי: חמרמורת

קבלו סטטיסטיקות של הויקימילון!!!! [1] תהנו. עידן ד 14:06, 31 אוגוסט 2005 (UTC)

הוא המאמר הפופולרי משום שהוא די בולט בעמוד הראשי :-) אבל סטטיסטיקות מעניינות בהחלט! בברכה, גיא 14:57, 31 אוגוסט 2005 (UTC)

הצעה

שלום. אמנם עוד לא תרמתי אפילו מאמר אחד לויקימילון, אבל אני לוקח לעצמי את החופש להציע הצעה: מה דעתכם על מיזם בסגנון מיזם בית-השיטה שבוויקיפדיה לוויקימילון?

ויקיעגה, ויקיסלנג

כבר כמה זמן אני מסתובב עם הרעיון ליצור מילון עגה. ניסיתי להציע את הנ"ל בויקיפדיה, שקרוב לוודאי אינה המקום הנכון. ויקימילון, נדמה לי, הוא רעיון נכון יותר.

התחושה שלי היא שבנקודה זו, עם "ויקיעגה" (בוא נקרא לזה כך) גם החולשות של יצירה אינטרנטית הופכות לחוזקות, ואני חושב שמין ויקיעגה שכזו, שתתחיל כפרויקט לוואי או בת חורגת של ויקימילון יכולה להועיל גם כשלעצמה, כמילון, וגם לחיזוק ויקימילון. כמה יתרונות לעניין:

  1. ויקיעגה חיה: ישנם כמה וכמה ספרים שהם מילוני עגה, אך הם אינם מתעדכנים. מרגע שיצאו ממכבש הדפוס, הם מתים. עגה, מטיבה, היא יצור חי, משתנה ומתפתח.
  2. ויקיעגה אינה מוגבלת: בניגוד למילונים חלקיים כאלו ואחרים שיש באינטרנט, הבנויים בעיקר על פרץ יוזמה ראשוני של יוצריהם, ויקיעגה תכתב על–ידי רבים ולא תהיה מוגבלת במובן זה.
  3. הידענים האמיתיים: בניגוד לערכים אנציקלופדיים או מילונאיים, בתחום ערכי העגה כל אדם כשר וראוי ומסוגל להוסיף למילון, משום שעגה היא כלי שכל אחד מאיתנו משתמש בו בפועל. אם תרצו, אפשר לראות בויקיעגה מיזם ויקיפדיה שבו הכותבים הם אכן המומחים המובילים בתחום. בהמשך, זה יוכל להפוך את ויקיעגה גם למקור הסמך החשוב ביותר לנושא עגה.
  4. עדכון בזמן אמת: מלים משנות את אופיין, מתפתחות, מסורסות או משובשות, גדלות או קטנות, הופכות פופולריות או מאבדות את חינן. ויקיעגה תאפשר שיקוף של ההשתנות הזו בזמן אמת, משום שהמומחים האמיתיים, אלו החווים את הדברים בשטח, הם אנחנו.
  5. היכל התרבות: כיף לשיר באמבטיה. עוד יותר כיף לשיר בהיכל התרבות. ויקיעגה תסייע למשוך אנשים לויקימילון ותסייע בפופולריזציה של מיזמי ויקיפדיה אחרים. זו בדיוק הפיקנטריה שעיתונים אוהבים.

ההצעה שלי, בקווים כלליים, היא ליצור ערכים שיכילו את המידע הבא:

  • ערך: שם הערך.
  • פירוש: פירוש.
  • אטימולוגיה: אטימולוגיה
  • משפטים לדוגמה: חיוני, וכמה שיותר
  • דירוג פופולריות: עד כמה הביטוי נפוץ בשימוש היום.
  • תקופה: שנים בהם היה הביטוי פופולרי (אם אינו בשימוש עכשווי)
  • דיון: מתי והיכן צמחה המילה.
  • איור: במידת האפשר.
אורי רדלר 15:37, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
עד כה לא התמקדמו אמנם בהוספת ערכי סלנג, אולם ניתן למצוא בין ערכי ויקימילון כמה ערכים מהסוג הזה: דמיקולו וא"א.
אין צורך לייחד אותם, מלבד קטלוגם בקטגוריה מיוחדת בשם "סלנג" או "ויקיעגה", כפי שהצעת.
ובמילים אחרות - הצעתך מתקבלת בברכה ואף ממומשת בלי הכוונה מיוחדת בין דפי המילון.
אריה ז. 18:35, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

כתב מוטה ועגה/סלנג

  1. ייתכן והחמצתי דיון מאיר עיניים ומרתק בנושא, אך תמוהה בעיני הבחירה בלעז "סלנג" במקום "עגה" העברי. הדבר נראה כסתירה לתכלית המילון. מישהו יכול להאיר את עיני?
  1. נושא שבו אינני צריך הארת עיניים הוא נושא הכתב המוטה. בעברית, מסיבות היסטוריות וטיפוגרפיות, אין כתב מוטה. לא לפעמים, לא לרוב, לא כשרוצים, ולא כשמתחשק. אין חיה כזאת. הכתב המוטה נועד להדגשת דבר שונה בטקסט, דבר המבוצע בעברית באמצעות שינוי המשקל או בגישה השייכת לעידן מכונת הכתיבה באמצעות קו מתחת למילה. כשכתב מוטה בלעז, הדבר נעשה לא סתם באמצעות הטיית האות 12 או 15 מעלות שמאלה אלא ביצירת גרסה שונה של הפונט, עם עיגלול ותצורה שונה לסריפים (ה"קוצים") של האות. בעברית המבוססת על כתב מרובע, אין אפשרות או רצון לעשות זאת.
אני לא יודע באיזה היקף ועד כמה ויקימילון 'מושקע' בטעות הטיפוגרפית החמורה הזו, אבל יש לתקנה. אם תרצו, זה שווה ערך לכתיבת שער הקהילה כשאר הכעילה. אורי רדלר 02:39, 13 ספטמבר 2005 (UTC)
בעניין ה"סלנג", אני מסכים איתך. שיניתי בכל מקום ל"סלנג", משום שכך התרגלתי לעשות בכל העריכות הקודמות. ייתכן שיש להחזיר את המצב לקדמותו, זה יאה יותר למילון עברי.
בעניין הכתיב המוטה, אינני מרגיש שירדתי לסוף דעתך. את מה שכתבת קראתי בעבר גם בוויקיפדיה, אולם אינני מבין מדוע לא להשתמש בדבר שהוא בהחלט אפשרי, ואף עוזר להבליט חלקים מסוימים בטקסט בצורה שונה. אבל אחכה לתגובות נוספות, אולם אני מחמיץ כאן משהו.
אריה ז. 12:38, 13 ספטמבר 2005 (UTC)
אה... זה קצת מוזר לי לשמוע את זה, כי אם זה נכון מה שאורי אומר, אני צריך לשנות בויקיציטוט את כל העמוד הראשי שחלקים גדולים ממנו כתובים בכתב מוטה... כך שגם אני אשמח להבהרות. עידן ד 12:50, 13 ספטמבר 2005 (UTC)
לגבי סלנג/עגה -- אני מקווה שיהיה כאן שינוי. בסה"כ, אין עדיין הרבה ערכי עגה, כך שאין סיבוך רציני.
לגבי כתב מוטה -- ישנם שני טעמים להסתייגות מכתב מוטה: היסטורי, ומעשי.
היסטורית, בכתב העברי המרובע (הכתב המודרני) אין כלל הטייה ואין פונט "מכובד" אחד הכולל סגנון (face) מוטה. על המחשב, מתוך בורות, רצון לחקות לעז, התאמה ללעז בפונט רב-לשוני, או סתם כי אפשר, נוצרו לעתים סגנונות מוטים מזויפים, המבוססים על נטילת הסגנון הרגיל והטייתו ב-15 מעלות ימינה. הפונט עצמו נותר כפי שהוא. מבחינה טיפוגרפית, היסטורית וגם על-בסיס הטעם המקובל, כתב מוטה אינו נהוג, וכשהוא משמש הוא מובן לרוב באופן שונה מזה לו התכוונו המטים: במקום הדגשה הוא מסמל היעדר חשיבות, בין השאר משום שכאשר מטים פונט מכנית הצידה, הוא נוטה להיראות דק יותר.
הבעיה האחרונה היא גם אחד הטעמים המעשיים להמנעות מכתב מוטה, אך לא היחידה. הכתב העברי הוא בעל מובחנות נמוכה. כלומר, ישנן אותיות לא מעטות הדומות זו לזו. לדוגמה הקבוצות בכ, דר, החת, וגנ. כאשר הכתב מוטה מכנית, יש נטיה להפחתה נוספת של המובחנות. לדוגמה, ב ו-כ עדיין ניתנות להבדלה בכתב רגיל, אבל בכתב מוטה בכ נראה כמעט כאותה אות. כנ"ל לגבי גנ, דר, ו-החת.
בעייה נוספת שנוצרת כאשר פונט התצוגה הוא "פרנק ריהל" (הפונט הנפוץ ביותר, לצד "דוד") הוא שאותיות שחלקן העליון כבד או מסוגנן מאוד נוטות ל"המרח" ול"הדבק". ט' הופכת לקופסה ואצל ע', צ' ו-ש' יש נטייה לראשים להדבק זה לזה, במיוחד אם גודל הפונט הוא 10 או 9 נקודות, כפי שחובב ההפניות לאופטומטריסט קבע בויקימילון.
בעייה שלישית, בחזרה לבעיה הראשונה, היא של עובי הקווים והתווים. בעברית -- הפוך משפות לועז שונות, הקווים המעובים הם האופקיים והקווים הדקים הם האנכיים. כאשר הכתב מוטה מכנית, כאמור, העין האנושית נוטה לתפוש את הקווים האנכיים כדקים יותר. בצירוף עם הנטייה בעברית לקווים אנכיים דקים יותר בפונטים, בחלק מפונטי התצוגה ה"רגליים" של חלק מהאותיות נוטות להיעלם והרושם החזותי הוא של שני קווים אופקיים רציפים. בלעז, מתגברים על כך באמצעות עיבוי קל של הזרועות, אבל בהטייה מכנית דבר זה לא מתבצע והרושם גרוע במיוחד. אורי רדלר 15:58, 13 ספטמבר 2005 (UTC)
תודה רבה על ההסבר המפורט. קראתי אותו, ולמדתי הרבה. התעניינתי בנושא גם בפורום השפה העברית, והתשובה הייתה דומה. לאט לאט נסיר את הכתיב המוטה.
התפקיד של הכתב הנטוי כאן היה חשוב (הערה לערך), ויש למצוא לו תחליף ראוי. חשבתי על הכתב המוקטן, שזמין בתגיות <small>. מה דעתך? הגדרת הערך נראית כך טוב יותר.
  1. (עגה) נחל אכזבה, התבאס.
  2. (עגה) נחל אכזבה, התבאס.
אריה ז. 13:56, 14 ספטמבר 2005 (UTC)

עקרונית, הטעמת ההערה באמצעות תגית <small> נשמעת סבירה. נראה לי, עם זאת, כי השינוי במראה די בו, ואין צורך להוסיף את הסוגריים. הכלל הנקוט בעיתון, למשל, שאין ממקמים נקודה בסוף כותרת או "טיזר" או "משנה" הוא שדי בהטעמה החזותית באמצעות השוני בגודל כדי להבחין בין טקסט רגיל להערה. לכן, ייתכן וכדאי להשתמש בזה כך:

  1. עגה נחל אכזבה, התבאס.
זה עניין מינורי, מכל מקום. אורי רדלר 18:37, 14 ספטמבר 2005 (UTC)
בעניין קשור - באם יש פה מקום להצעות לחידושים בשפה העברית. הכוונה היא למשהו בסגנון של הפוסט בבלוג שלי? Shachar 07:19, 23 ספטמבר 2005 (UTC)
שלום, שחר.
ויקמילון הוא מילון המייצג שפה תקנית ושפה מדוברת. מאחר שמדובר בהצעות לחידושי מילים, כלומר מילים שאינן מוּכָּרות ואינן מדוברות (ואינן יכולות להתאים, למשל, לקטגוריית סלנג) נראה לי שמקומן לא אתנו.
נסה בפורום אחל"ה (אקדמיה חלופית ללשון העברית).
בהצלחה,
ליאור 08:11, 23 ספטמבר 2005 (UTC)

ניבים וביטויים

1. ייתכן שכבר דנתם בזה בעבר, אך נראה לי תמוה שהניבים והביטויים שמקורם בתנ"ך לא מופיעים בקטגוריה של כל הניבים והביטויים. הרי זה דבר אלמנטרי שקטגוריה זו תכיל את כל הניבים והביטויים במילון. מה גם, אם מישהו ירצה להוסיף ביטוי מסויים, הוא יחפש האם הוא מופיע בקטגוריה זו ולא בקטגוריות המשנה. במקרה של ביטוי תנכ"י שהיוצר לא יודע שהוא תנכ"י (ויש הרבה ביטויים כאלה), עלולות להיווצר כפילויות. לדעתי כדאי שיהי מקום אשר מכיל את כל הביטויים במילון כדי למנוע כפילויות כאלה, וזה בדיוק המקום לעשות זאת.

2. עמוד הניבים והביטויים הוא דל מאוד (5 ביטויים, לא כולל הביטויים התנ"כיים, אם אינני טועה). האם מישהו לקח על עצמו להוסיף ביטויים נוספים? אם לא, אני אשמח לעשות זאת. Yuvalr1 13:16, 13 ספטמבר 2005 (UTC)

לגבי 1, דנו בזה איפשהו ואמרתי שהחלטתי לשים אותם בנפרד, ולא נימקתי משום שזו מין אינטואיציה.
לגבי 2, בעיקרון זה "פרויקט", אם ניתן לקרוא לזה כך, שלי, אבל אתה מוזמן להצטרף - אין לי שום סיבה ורשות לעצור אותך. מה גם שאני בחופשת ויקי מסוימת כרגע, בגלל לימודים לפסיכומטרי...
בברכה, גיא 13:46, 13 ספטמבר 2005 (UTC)
1. האם אכפת לך שאוסיף אותם גם לקטגוריה הראשית?
2. אני אשמח. פשוט שאלתי כדי לוודא שלא יווצרו כפילויות.
Yuvalr1 14:05, 13 ספטמבר 2005 (UTC)
שלום, יובל.
ראה את דף השיחה הזה. פתחתי שם בעבר דיון בשאלה הראשונה שהעלת, אולם לא הגענו להחלטה כללית. במקרה הזה, אני חושב שנכון יהיה לקשר הן לקטגוריה הראשית, והן לתת-הקטגוריה זאת, משום שכל ביטוי תנ"כי הוא ביטוי בפני עצמו.
מקווה שהשאר יסכימו עמי.
כמו כן, אשמח אם תקפיד על הוספת הערכים לפי התבנית הכללית, כפי שנראים שאר הביטויים והניבים שנמצאים כבר בוויקימילון. אני יודע שעדיין לא הוספת, אבל אני "מתריע" מראש :-)
אריה ז. 15:29, 13 ספטמבר 2005 (UTC)
1. תרגיש חופשי :)
2. אין בעיה. אנא שים לב שישנו סעיף נוסף אותו יצרתי במיוחד לביטויים תנ"כיים, כאשר הדבר נחוץ, בשם "פרשנים מפרשים". ראה דוגמה בגרם המעלות.
בברכה, גיא 16:44, 13 ספטמבר 2005 (UTC)

אורח לרגע רואה כל פגע

רק אתמול הצטרפתי לויקימילון אבל שמתי לב לכמה דברים שכדאי לשים עליהם את הדעת:

1. דבר ראשון, לדעתי כדאי להוריד את ההודעה שמופיעה בראש כל עמוד: "מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי." זה די מפריע, למען האמת. בויקיפדיה אין את ההודעה הזאת (אפילו שבויקי האנגלית יש).

2. בעמוד הראשי חסרות התמונות של מיזמי הויקי האחרים.

3. אם לא משתמשים בדלפק הייעוץ, אולי צריך להוריד את הקישור מעמוד השינויים האחרונים... הבנתי שהפיצול בויקיפדיה של דלפק הייעוץ והמזנון בא רק בגלל עומס במזנון (תקנו אותי אם אני טועה).

Yuvalr1 08:32, 14 ספטמבר 2005 (UTC)

למי יש את האפשרות והסמכות לבצע את התיקונים האלה?
Yuvalr1 12:31, 18 ספטמבר 2005 (UTC)
אנסה להתייחס לסעיפים.
  1. אישית, אני דווקא מחבב את הכותרת הזו. מלבד האחידות שהיא יוצרת, היא מוסיפה לכל דף ודף את מילת המפתח "מילון" - וזה עשוי לתרום לדירוג שלנו במנועי החיפוש השונים, כמילון. כך נראה לי לפחות. חיפוש "שוד לאור היום" בגוגל ממקם אותנו במקום השני, ואילו חיפוש "מילון שוד לאור היום" ממקם אותנו במקום הראשון. אני בטוח שיש דוגמאות טובות יותר, אך לא מצאתי.
  2. אני אוסיף זאת בימים הקרובים. אתה בעצמך מוזמן ליצור בדף השיחה מלבן קישור למיזמים האחרים, ואני אעדכן אותו בעמוד הראשי.
  3. יש משהו. אסיר את הקישור משם, ואם יתעורר צורך בעתיד - נוסיף את הקישור בשנית.
אריה ז. 12:58, 18 ספטמבר 2005 (UTC)
אני מודה שלא חשבתי על רעיון החיפוש... :)
בסדר גמור. Yuvalr1 13:26, 18 ספטמבר 2005 (UTC)

אורח נוסף

אני אורח כאן. היה לי הרושם שהמילון הוא רב לשוני, דהיינו תרגם משפה לשפה. מתוך הערכים נתקלתי הבם, מסתבר לי כי המלון הוא עברי-עברי.

האם יש גם חלק שהינו תרגום משפה לשפה ? אגב, בקישור שמפנה למילונים בשפות אחרות, עברתי למילון הערבי, ושם יש התחלה של מילון עברי-ערבי. הוספתי מילים בחלק העברי, אבל לא הייתי יכול לעדכן את הערבית כיון שאין לי מקלדת בשפה זו.

השאלה שלי, אם יש מילונות דו-לשוניים בעברית, ואיפה מקבלים פירוט והנחיות לכבי פיתוחם של מלונות אילו ?

חזי

בזמנו הוחלט לבסס את הויקימילון כמילון עברי-עברי. בינתיים הופיעו אנשים רציניים המתעסקים גם במילונים אחרים. חלק התרגום מעברית לשפות זרות מופיע בערך של המילה בעברית. כדי לקבל תרגום משפה זרה לעברית כדאי לפנות לוויקימילון של אותה שפה. לגבי מילונים מחוץ לוויקימילון אתה מוזמן להריץ בגוגל חיפוש אחר Free Dictionaries. בהצלחה, אמיתי 18:32, 23 ספטמבר 2005 (UTC)

למה "ויקימילון"?

למה נבחר דווקא השם "ויקימילון" ולא ויקילון, למשל (על משקל wikitionry)? אופק 23 ספטמבר 2005 7:36 (UTC)

שלום, אופק.
מאחר שלא הייתי בין המייסדים, איני יודעת מה היו השיקולים בבחירת השם.
ייתכן שאורך המילה באנגלית (Wikidictionary) חייבה קיצוץ, בעוד בעברית אין אילוץ כזה.
אני מניחה שאריה ואמיתי מצויים יותר בהיסטוריה של המילון.
אמיתי? אריה?
ליאור 08:18, 23 ספטמבר 2005 (UTC)
אני הייתי כאן לראשונה בפברואר, עוד לפני שלמישהו היתה סמכות בירוקרט, כך שאני לא בטוח שאמיתי או אריה ידעו בוודאות איך נוצר השם. בכל זאת, הטיעון של אורך המילה נשמע הגיוני בהחלט :) גיא 09:01, 23 ספטמבר 2005 (UTC)
אכן גיא צודק בעובדות. אני חושב שבעניין זה ראוי לפנות לבן הטבע. אמיתי 10:40, 23 ספטמבר 2005 (UTC)
לא רציתי להציע את זה בעצמי, משום שלפי מה שהבנתי הוא לא נחמד כשפונים אליו, בלשון המעטה (הכנסה לארכיון, מישהו?). גיא 11:12, 23 ספטמבר 2005 (UTC)
אגיב במהרה. אמנם נבחר השם ויקימילון לא באותה דרך שבה נבחר השם Wiktionary, אבל אני חושב שהשם ויקימילון מתאים יותר למיזם. השם "ויקילון" פחות ברור מהשם הנוכחי.
היש טעם לחפור בעבר ולגלות מדוע ולמה נקרא המיזם כך? אולי זו הייתה החלטה שרירותית, אבל החשוה הוא שהיא כבר נעשתה.
אריה ז. 12:23, 23 ספטמבר 2005 (UTC)

בקשת יעוץ קלה לויקיציטוט - שאלה לשונית

עלתה אצלנו הסוגייה - מה נכון יותר כאשר מצטטים מישהו. האם לשים נקודה בסוף הציטוט: "דיפלומטיה היא האמנות הפטריוטית לשקר עבור ארצך.", או בלי נקודה: "דיפלומטיה היא האמנות הפטריוטית לשקר עבור ארצך". דרך אגב, הציטוט הוא מתוך מילון השטן של אמברוז בירס. עידן ד 09:43, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

בכל מקום שבו קראתי, הנקודה תמיד היתה בתוך הגרשיים. בברכה, גיא 12:57, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

מה היא האפשרות הנכונה:

  1. "טוב להיות בויקימילון."
  2. "טוב להיות בויקימילון"
  3. "טוב להיות בויקימילון".
  4. "טוב להיות בויקימילון.".


אז ככה -
תלוי אם הציטוט עצמאי או שהוא חלק ממשפט רחב יותר.
  • "דיפלומטיה היא האמנות הפטריוטית לשקר עבור ארצך."
אבל -
  • אמברוז בירס אמר כי "דיפלומטיה היא האמנות הפטריוטית לשקר עבור ארצך".
ואם הציטוט מופיע ככותרת, לא תבוא נקודה כלל.
בקיצור, כל התשובות נכונות, למעט האחרונה (נקודה גם בתוך המירכאות וגם מחוץ להן).
ליאור 15:08, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

וואו, תודה ליאור. תשובה קצרה אך ברורה ביותר. אני מעביר לויקיציטוט, ומסתבר שאכן נהגנו נכון. תודה! עידן ד 10:26, 27 ספטמבר 2005 (UTC)

כמומחית, ליאור (והתנצלותי מראש את הוא ולא היא) -- הנושא עמד אצלי מספר פעמים על הפרק, בלי הכרעה ברורה. נקודה, כסוף משפט, היא מקרה נקי יחסית, העניין מתחיל להסתבך כאשר משתמשים בסימני סוף משפט אחרים. לדוגמה, אם נכתוב:
  • "להיות או לא להיות?" -- התצורה תקינה והולמת.

אבל, מה קורה כאשר:

  • כבר שייקספיר שאל: "להיות או לא להיות" -- היכן יבוא סימן השאלה? הרי אם נכתוב:
  • כבר שייקספיר שאל: "להיות או לא להיות?" -- נמצא מפרים את הכלל שקבעת. ואם נכתוב:
  • כבר שייקספיר שאל: "להיות או לא להיות"? -- נמצא מגוחכים, כיוון שהדבר יתראה כאילו השאלה היא האם שייקספיר שאל, ולא להיות או לא להיות. והאפשרות השלישית בעייתית מכולן:
  • כבר שייקספיר שאל: "להיות או לא להיות?".

מה עושים, אם כן? אורי רדלר 14:04, 7 אוקטובר 2005 (UTC)

מגירסה לגרסה

גם בכתיב מלא יש לכתוב "גרסה" ולא "גירסה".
לכן צריך לתקן תיקונים גורפים בכמה דפים: "הבדלים בין גירסאות" (צריך להיות "גרסאות", כמובן, והכותרות באותו הדף צ"ל: "גרסה נוכחית", "גרסה קודמת" וכו'), "היסטוריית הדף", ואולי בדפים נוספים.
מי שיודע, מוזמן לתקן (ואשמח לקבל טיפ למען הפעם הבאה).
שבת שלום, ליאור 06:51, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

רק מפעילים יכולים לתקן את זה, כמדומני. סופ"ש טוב, גיא 11:14, 30 ספטמבר 2005 (UTC)
ליאור, אכן רק מפעילים יכולים לתקן את הודעות המערכת, אך למזלך הרב את בעלת זכויות מפעיל. הפעם אני עברתי על כל הודעות המערכת ושניתי, אבל להבא, תוכלי למצוא את כל הודעות המערכת על ידי לחיצה בתיבת הכלים בצד ימין על הקישור "דפים מיוחדים" ובחירה, מתוך הרשימה המתגלה, ב"כל הודעות המערכת". עתה יש באפשרותך ללחוץ על שם ההודעה שאת רוצה לתקן. התיקון מתבצע כמו בכל דף ויקי אחר. בכל מקרה שאת מסתבכת את מוזמנת לפנות אליי בדואל (ואם העניין דחוף להחריד אז גם בטלפון הנייד) בהצלחה. אמיתי 13:56, 30 ספטמבר 2005 (UTC)
אמיתי, תודה על הביצוע ועל ההדרכה הברורה.
שנה טובה לך ולכל משפחת ויקימילון.
ליאור 12:53, 2 אוקטובר 2005 (UTC)

גאדג'ט בעברית

חשבתי להציע את המילה מגניבון כתרגום לעברית של הגאדג'ט, שעדיין אין לו תרגום עברי ראוי. המילה משלבת את תפקודו - בעיקר הגנבה והוא במשקל של מכשירים חשמליים(דוגמת מזכירון, מחשבון) האם ניתן להציע אותו כערך בויקימילון?

המילה נחמדה, אבל זו שאלה עקרונית מעניינת? האם תפקידו של הויקימילון יכול להיות גם כהחייאה או המצאה של מילים חדשות? אני דווקא בעד. אם תוכניות טלוויזיה שטותיות עושות את זה, אין סיבה שאנחנו לא. ואז נהיה נורא מגניבים עם מגניבונים. עידן ד 21:47, 2 אוקטובר 2005 (UTC)

SOLIDARITY

למילה הלועזית SOLIDARITY יש צורך בתרגום מהימן לשפה העברית, בסגנון של תנועות הזדהות, שיתוף פעולה בינתחומי, תמיכה בערכים משותפים יעודיים וכו'. האם יש מישהו אצלכם שמתמודד עם שאלות כאלה?

לא באופן רשמי. ויקימילון הוא מילון של מילים קיימות ואיננו מנסה להמציא מילים חדשות, אך יש סיכוי שאולי יהיה כאן מישהו שישמח לעזור (כמו שיש סיכוי למצוא אדם כזה ברחוב). בעניינים אלו מומלץ לאקדמיה ללשון העברית. בהצלחה, אמיתי 16:07, 3 אוקטובר 2005 (UTC)
מה בדבר "אֲֲחְבוּת"? יש בו מצליל "אח", "אחדות", "חברות", ו"אחווה" גם יחד: תנועת האחבות, תחושת אחבות, התאחבות, מואחבים, איחוב (סולידריפיקציה), יאוחב, תאוחב, יאוחבו. יושב סביר לגמרי. 192.115.133.141 13:54, 7 אוקטובר 2005 (UTC) -- כלומר, אורי רדלר 13:56, 7 אוקטובר 2005 (UTC)

כמה הודעות לגבי ויקיפדיה

  1. אני יודע שזה נראה לכם עוד רחוק, אבל בכל זאת עדיף שתעיינו בהודעתי במזנון ויקיפדיה ותהרגו את הבעיה עוד כשהיא קטנה
  2. כפי שציינתי בעבר יש בוויקיפדיה קטגוריה שמיועדת להעברת ערכים לכאן ועדיף שתשתמשו בה במידת האפשר. אפשר לסמן את כל הערכים שכבר העברתם ע"י תבנית:הועבר לוויקימילון שתגרום למחיקתם מוויקיפדיה במהרה

בברכה, טרול רפאים 16:28, 4 אוקטובר 2005 (UTC)

הרעיון לחלק את המזנון לתת-מדורים ולהשאיר את הדפים המקוריים רק עם קישורים נשמע לי מוצלח מאוד. מה לדעתכם כדאי שיהיו המדורים? אמיתי 09:23, 7 אוקטובר 2005 (UTC)
הייתי מציע להתחיל עם מדור שאלות לשוניות! עידן ד 19:17, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

ניבים, ביטויים ופתגמים

ביטוי: צירוף מלים, ניב. ייעודו הוא להביע רעיון בצורה יפה או מליצית, להדגיש רעיון או לתאר מצב מסויים. למשל: אותה הגברת בשינוי אדרת.

פתגם: אימרה שמבטאת דבר שהוא נכון תמיד, דרך חיים או כלל שכדאי לנהוג לפיו. למשל: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. כך למשל אין חדש תחת השמש הוא לא פתגם כי הוא מתאר מצב מסויים בו אין שום חדש.

הקטגוריה של ניבים וביטויים מכילה בתוכה בעיקר ניבים וביטויים אך גם מעט פתגמים. לדעתי כדאי לעשות הפרדה בין הביטויים לפתגמים וליצור קטגוריה נפרדת לפתגמים. כמובן שכל פתגם הוא גם ביטוי בפני עצמו. לכן ניתן ליצור קטגוריה נפרדת לפתגמים, או ליצור קטגורית משנה של פתגמים בתוך הקטגוריה של ניבים וביטויים. מה דעתכם- האם ליצור קטגוריה חדשה, קטגוריית משנה, או לא לשנות דבר כלל ולהשאיר את המצב הקיים בו אין הבחנה בין הניבים לפתגמים והכל נמצא באותה קטגוריה?

Yuvalr1 13:37, 8 אוקטובר 2005 (UTC)

לדעתי, אין לעשות הפרדה. ניתן לשנות את שם הקטגוריה (זה לא כ"כ קשה עכשיו, משום שעוד אין הרבה ערכים), אך הפרדה מוחלטת רק תבלבל ותקשה על מציאת ערכים. בברכה, גיא 13:39, 8 אוקטובר 2005 (UTC)
אם הבנתי נכון, אתה מתכוון לשנות את שם הקטגוריה ל"ניבים, ביטויים ופתגמים"? מה לגבי קטגוריית משנה? אפשר להשאיר כך את הפתגם גם בקטגוריה הראשית, ואז לא יהיה בלבול במציאת ערכים (דבר שאכן לא חשבתי עליו). Yuvalr1 13:53, 8 אוקטובר 2005 (UTC)
בדיוק, אני מציע לשנות את הקטגוריה כולה ל"ניבים, ביטויים ופתגמים". יש להשאיר קטגוריות כמו קטגוריה:ביטויים - תנ"ך (אך גם שם לשנות את שם הקטגוריה, כך שיתאים לקטגוריית העל). אם התכוונת להוסיף לקטגוריית העל קטגוריות משנה נפרדות ל"ניבים", "ביטויים" ו"פתגמים", אני באמת לא חושב שזה נחוץ. יש לי ספק גדול בנוגע ליתרון של הפרדה זו. מספיק שבערך עצמו ייכתב אם הוא ניב, ביטוי או פתגם (כפי שעשית כבר באל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. גיא 14:20, 8 אוקטובר 2005 (UTC)
בסדר... אם כך נשאיר את המצב כמו שהוא, על אף שאני עדיין חושב שפתגמים ראויים לקטגוריה משלהם. בברכה, Yuvalr1 14:46, 8 אוקטובר 2005 (UTC)

תרגום משפות זרות

ראיתי שבוויקימילון האנגלי מתורגמים ערכים משפות זרות לאנגלית, אך קיבלתי את הרושם שבגרסה העברית אין כוונה כזאת, האמנם? ואם כן, האם יש מיזם ויקי למילונים דו-לשוניים?

בזמנו הוחלט למחוק את הדפים בשפות זרות מכיוון שהיה מדובר באוסף מבולגן ולא אחיד של תרגומים. מאז הגיעו אנשים רציניים והחלו בהקמת מילונים משפות אחרות לעברית, כך שניתן לומר שכיום לא קיימת התנגדות למיזמים לא-מחופפים בתחום. אמיתי 19:02, 10 אוקטובר 2005 (UTC)

קישור עם מילון מבוסס וורדנט

וורדנט היא מערכת לקסיקון שפותחה באוניברסיטת פרינסטון ושפרויקט עברי שלה נמצא תחת מיל"ה וזמין בכתובת [2]. יש לקסיקון, ברשיון מעורב (GPL, GFDL): [3]. יש יוזמה להקמת מילון אנגלי-עברי-אנגלי המבוסס על מילון זה: [4] המילון תחת רשיון GFDL, ויש מהלכים להפוך את הרשיון ל GPL.
האם ניתן ליצור מערכת שתאחד את המילונים הללו? אולי שאיבת מידע הדדית בין מילון למילון? הפניות הדדיות לערכים קיימים, או לערכים חסרים? מערכת שתחפש בכל המילונים, כמו הכלי dict על מערכות לינוקס?Ladypine 22:13, 13 אוקטובר 2005 (UTC)

  1. תיאורטית אפשר ליצור מערכת כזאת. אמנם המערכת של ויקימילון איננה טובה במיוחד באיפיון החלקים השונים של הדף, אבל העבודה הנהדרת שנעשית על-ידי כותבי ההגדרות יצרה מבנה אחיד. כמו-כן, אין כמובן צורך לשאול אותנו על דבר כזה משום שאנו תואמים לחלוטין את רישיון GFDL. רישיון ה-GPL הוא אכן בעייתי, אבל אנו מלאי תקווה שהקרן לתוכנה החופשית תדאג לתאם את הרישיונות השונים בעתיד הקרוב והנראה לעין.
  2. לצערי, אני לא חושב שיש כאן מישהו עם יכולת תכנותית טובה משלך שיוכל ליישם את הרעיון.
  3. אשמח לעזור בכל מה שיידרש. אמיתי 14:13, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

ויקימילון ב"העיר"

מדור "שירות העיר" של המקומון התל-אביבי "העיר" נעזר היום בוויקימילון. לשאלה על מקור הביטוי "לא דובים ולא יער" עונה "העיר": "על פי ויקימילון - מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי - מקור הביטוי בתנ"ך" וכו'. דוד שי 09:29, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

אכן אכן. הפתעה משמחת במיוחד. אמיתי 14:08, 21 אוקטובר 2005 (UTC)
גם אני שמחתי לראות זאת. דורית 15:36, 21 אוקטובר 2005 (UTC)
ואו! ממש יפה! אני נורא שמח! מה גם שאני שמח שתרמתי טיפה לערך מהעברה מויקיציטוט. אז אתם מוזמנים להרים קצת את החזה! רואים תוצאות! עידן ד 19:16, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

ויקימילון ב"גלובס"

ושוב כתבו עלינו, הפעם ב"גלובס" מתאריך 31-30 באוקטובר 2005.
בכתבה מכובדת הסוקרת אתרי תרגום ומילונים ברשת כותבים עלינו כך:
"ויקימילון www.wikitionary.org: חיבבנו מאוד את ויקימילון, מיזם לשוני רב-שיתופי מבית האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה (ופה באה הכתובת של אחותנו הבכורה). המילון, שעוד נמצא בחיתוליו, יצא לדרך ביוני 2004 והוא כולל רק כ-1,701 ערכים (נכון ליום ג', 25 באוקטובר), ביניהם מושגים מקומיים כמו "שלולית החורף", "הגדר הטובה", הוצל"פ, ראשי תיבות צה"ליים וראשי תיבות כמו חוב"תים ואפילו קמרשהלור"ל הגששי (קצין מטבח ראשי שנותן הוראות ליוסיפון ובא רק לטעום)."
הדף של קמרשהלור"ל זכה גם להיות מוצג חזותית כאיור לכתבה (בצד דפים מקבילים ממילונים אחרים).
כן ירבו.
ליאור 13:08, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

שאלה חשובה

כרגיל, בכל פעם שיש איזו בעיה לשונית באחד המיזמים האחרים, כולם רצים לכאן לקבל עזרה. ובכן, אני מזמין אתכם להשתתף בדיון במזנון של ויקיטקסט לגבי המילה Authors. שימו לב שזה דיון חשוב מאוד מבחינת קביעת העקרונות של ויקיטקסט. המילה משמשת רבות את ויקיטקסט באנגלית ולכן אנו חיבים לקבוע מילה אחת ברורה שתחליף אותה. תודה רבה Avichai 09:57, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

דואל או דוא"ל (או דואר אלקטרוני)

צצה בעיה בתרגום הודעות המערכת - מהי האפשרות העדיפה מבין שלושת הבאות:

  1. דואר אלקטרוני
  2. דוא"ל
  3. דואל

האם למישהו פתרונים? אמיתי 21:25, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

אני מעדיף את הצירוף "דואר אלקטרוני". הוא הכי שימושי ומוכר.
אריה ז. 00:37, 22 אוקטובר 2005 (UTC)
הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע הגישה לאקדמיה ללשון העברית את "דואל" (וי"ו חלומה) לאישור. המילה נכתבת כך, בלי גרשיים.
אני לא חושבת שזו שגיאה לכתוב דוא"ל, אבל אם אותה ועדה מכובדת הציעה את דואל, נראה לי שאפשר לאמצהּ.
תמיד אפשר, כמובן, להשתמש במילים המפורשות (דואר אלקטרוני).
שבוע טוב, ליאור 17:33, 22 אוקטובר 2005 (UTC)
אני מסכים עם אריה- הכי טוב לכתוב את הביטוי המפורש: "דואר אלקטרוני". יובל.ר (שיחה) 12:48, 24 אוקטובר 2005 (UTC)

קטגוריות חדשות

שלום לכולם,
ברצוני ליידע אתכם שהקטגוריות ניבים וביטויים וביטויים - תנ"ך הוצאו לפני מספר דקות מכלל שימוש. כל הערכים שהיו בהן הועברו לקטגוריות חדשות, רובן קטגוריות משנה, והן יימחקו בקרוב מוויקימילון.
קטגוריית העל החדשה היא מעתה ניבים, ביטויים ופתגמים. היא מכילה את קטגוריות המשנה הבאות:

אכתוב בקרוב דף עזרה (שימוקם בויקימילון:ניבים, ביטויים ופתגמים) שיסביר מה ההבדלים בין ניב, ביטוי ופתגם, וכיצד להחליט לאילו קטגוריות להכניס ערכים חדשים. ביקורות, הערות והארות יתקבלו, כמובן, בברכה.
סוף שבוע נעים, גיא 21:45, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

יפה מאוד גיא! עבודה יסודית וטובה. יובל.ר (שיחה) 09:20, 28 אוקטובר 2005 (UTC)
תודה רבה, יובל, אני מעריך את זה! :) גיא 09:27, 28 אוקטובר 2005 (UTC)

הודעת פרישה זמנית

כמו ששמתם לב, תרומתי לוויקימילון הולכת ופוחתת. מאחר שהעומס בעבודה הולך וגדל (השבח לאל), והשתתפות פעילה במילון דורשת ממני זמן לא-מבוטל, אני נאלצת לוותר בצער על אחד העיסוקים החביבים עליי.
זה לא אומר שאיעלם לחלוטין. פה ושם אשמיע קול, ואולי עוד אחדש ימיי כקדם.
בהצלחה לכולכם: אריה, אמיתי, מלח השמים, גיא, עידן, יובל וכל פעיל נוסף שאולי שכחתי - אתם חבורה מוכשרת ונהדרת והיה טוב להיות חלק מכם.
שוב, בהצלחה.
ליאור 11:50, 27 אוקטובר 2005 (UTC)
היה לי לעונג לתרום לצידך, ועל כן אני מקווה שהפרישה היא אכן זמנית. שתהיה לך הרבה הצלחה בעבודה ובכל אשר תעסקי, וכמובן המון בריאות. אין ספק שהוספת למילון נופך מקצועי אך נהיר לכל, ויחד עם שאר האנשים שהזכרת עזרת להפוך אותו לחוויה חברתית ומשכילה.
כל טוב! גיא 14:58, 27 אוקטובר 2005 (UTC)
תודה, גיא. (:
ליאור 07:22, 28 אוקטובר 2005 (UTC)
אני נמצא כאן אך זמן מועט, אך מן המעט שראיתי, אני בטוח שתחסרי מאוד לוויקימילון וגם שוויקימילון יחסר לך, כי רואים שהתרומה באה מתוכך ומליבך. אני מאחל לך כל טוב בכל מעשיך והצלחה בעבודה (בזה אין לי ספק).
מקווה לשוב ולראותך כאן, יובל.ר (שיחה) 09:12, 28 אוקטובר 2005 (UTC)
אכן עזיבתך מצערת, אבל כאמור, נקווה שגם תחזרי. את תמיד יכולה לרשום שאת בחופשת ויקי עד מועד לא ידוע (-: אמיתי 14:02, 28 אוקטובר 2005 (UTC)
לא התייחסתי לזה עד כה, אולי כי ניסיתי להדחיק :-)
ליאור, אני רוצה להאמין שעזיבתך היא בסה"כ חופשת ויקי, ושתחזרי למיזם במהרה. מאוד שמחתי לעזור לך להשתלב בימים הראשונים, לאחר מכן להכיר אותך ולתרום עמך - את תורמת המון לוויקימילון, ולכולנו.
תשמרי על קשר (: נשמח בין לבין לשמוע את דעתך בדיונים.
אריה ז. 14:33, 29 אוקטובר 2005 (UTC)
תודה לכולכם.
איני יודעת אם נכון לקרוא לפרישה "חופשת ויקי", כי אופי העבודה שלי הוא כזה שיש בו כל הזמן עליות (יותר) וירידות (פחות) בעומס, ואני לא צופה את הירידה הקרובה באופק.
ואף על פי כן ולמרות הכול מבטיחה לבקר, לעקוב ולתרום מפעם לפעם.
ועוד הערה קטנה: בהשוואה לאתר אחר שעוסק בענייני שפה, אני גאה שהצלחנו ליצור כאן אווירה מכבדת, מקבלת, ויותר מזה - מפרגנת.
יאללה, ביי (:
ליאור 14:52, 30 אוקטובר 2005 (UTC)