מאזנים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rotemliss-bot (שיחה | תרומות) מ בוט: האחדת כותרות לסעיפי גיזרון ומקור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
[[תמונה:Scale_of_justice_gold.jpg|left|thumb|184px|מאזניים]] |
[[תמונה:Scale_of_justice_gold.jpg|left|thumb|184px|מאזניים]] |
||
[[תמונה:Mazal_moz_color.jpg|left|thumb|70px|מזל מאזניים]] |
[[תמונה:Mazal_moz_color.jpg|left|thumb|70px|מזל מאזניים]] |
||
# מכשיר |
# מכשיר למדידת [[משקל]]ם של חפצים שונים. |
||
#:* ה'''מאזניים''' העתיקים פועלים באמצעות השוואת משקלו של חפץ אחד לחפץ אחר. |
#:* ה'''מאזניים''' העתיקים פועלים באמצעות השוואת משקלו של חפץ אחד לחפץ אחר. |
||
#:* {{הדגשה|"מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי־צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"|(ויקרא יט, לו)}} |
#:* {{הדגשה|"מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי־צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"|(ויקרא יט, לו)}} |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
* למילה מקבילות במספר שפות שמיות. נראה שזוהי צורת ריבוי זוגי מהיחיד *מוֹזֵן (הצירה נחטף כרגיל גם במרחק הברה אחת מהטעם, השוו מוֹ'''עֵ'''ד-מוֹ'''עֲ'''דִים), שנגזר מהשורש *ו־ז־ן שהוראתו הקדומה הייתה שקילה, והשוו לפועל הערבי {{יוניקוד|وَزَنَ|מוגדל}} (וַזַנַ) = שָׁקַל. |
* למילה מקבילות במספר שפות שמיות. נראה שזוהי צורת ריבוי זוגי מהיחיד *מוֹזֵן (הצירה נחטף כרגיל גם במרחק הברה אחת מהטעם, השוו מוֹ'''עֵ'''ד-מוֹ'''עֲ'''דִים), שנגזר מהשורש *ו־ז־ן שהוראתו הקדומה הייתה שקילה, והשוו לפועל הערבי {{יוניקוד|وَزَنَ|מוגדל}} (וַזַנַ) = שָׁקַל. |
||
:אם כן, הכתיב הצפוי של המילה הוא *מוֹזְנַיִם. הכתיב באל"ף הוא כנראה תוצאה של היקש מאוחר (בכתיב בלבד |
:אם כן, הכתיב הצפוי של המילה הוא *מוֹזְנַיִם. הכתיב באל"ף הוא כנראה תוצאה של היקש מאוחר (בכתיב בלבד) למילה [[אזן#אֹזֶן|אָזְנַיִם]], על אף שאין כל קשר אטימולוגי בין המילים. היקש זה נבע מ[[w:אטימולוגיה עממית|אטימולוגיה עממית]] שקשרה בין שתי המילים בשל הדמיון הפונטי ביניהן. השפעתו הייתה כה חזקה עד שכבר בלשון המקרא נגזר ממאזניים השורש התנייני [[:קטגוריה:אזנ ב (שורש)|א־ז־ן]] (שבא לידי ביטוי במקרא בפועל [[אזן#אִזֵּן|אִזֵּן]]), כשלאל"ף אין כל "זכות קיום" מבחינה היסטורית.{{הפניה|1|בלאו}} |
||
===צירופים=== |
===צירופים=== |
גרסה מתאריך 09:22, 16 ביוני 2009
מֹאזְנַיִם
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מאזניים |
הגייה* | moznayim |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר זוגי |
שורש | *ו־ז־ן, א־ז־ן ב (גזור שם) |
דרך תצורה | |
נטיות | מֹאזְנֵי־ |
- מכשיר למדידת משקלם של חפצים שונים.
- המאזניים העתיקים פועלים באמצעות השוואת משקלו של חפץ אחד לחפץ אחר.
- "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי־צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא יט, לו)
- "מִי־מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (ישעיהו מ, יב)
- מזל מגלגל המזלות.
גיזרון
- למילה מקבילות במספר שפות שמיות. נראה שזוהי צורת ריבוי זוגי מהיחיד *מוֹזֵן (הצירה נחטף כרגיל גם במרחק הברה אחת מהטעם, השוו מוֹעֵד-מוֹעֲדִים), שנגזר מהשורש *ו־ז־ן שהוראתו הקדומה הייתה שקילה, והשוו לפועל הערבי وَزَنَ (וַזַנַ) = שָׁקַל.
- אם כן, הכתיב הצפוי של המילה הוא *מוֹזְנַיִם. הכתיב באל"ף הוא כנראה תוצאה של היקש מאוחר (בכתיב בלבד) למילה אָזְנַיִם, על אף שאין כל קשר אטימולוגי בין המילים. היקש זה נבע מאטימולוגיה עממית שקשרה בין שתי המילים בשל הדמיון הפונטי ביניהן. השפעתו הייתה כה חזקה עד שכבר בלשון המקרא נגזר ממאזניים השורש התנייני א־ז־ן (שבא לידי ביטוי במקרא בפועל אִזֵּן), כשלאל"ף אין כל "זכות קיום" מבחינה היסטורית.[1]
צירופים
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ערך בוויקיפדיה: מאזנייםתמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאזניים
- עוד על מאזניים, האקדמיה ללשון העברית.
הערות שוליים
- ↑ J. Blau, On Pseudo-Corrections in Some Semitic Langauges, Jerusalem 1970, p. 31 n. 34.
גלגל המזלות | |
טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזניים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים |