מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מזג אויר
|
הגייה* |
mezeg avir
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
מ־ז־ג; א־ו־ר־ר
|
דרך תצורה |
צירוף
|
נטיות |
ר׳ מִזְגֵי אֲוִיר
|
- לשון ימי הביניים כלל המאפיינים את מצב האטמוספרה במקום ובזמן נתון, בסמוך לפני הקרקע.
- היום מזג האויר מעונן חלקית.
- על מנת לחזות את מזג האויר, משתמשים במפה סינופטית.
- "והיותר ראוי במזגי האוויר שישתנה אל העיפוש הוא מזג האוויר החם והלח". (אבן סינא, הקאנון)
- המלה המקראית מֶזֶג קיבלה בלשון החכמים בימי הביניים את המשמעות "אופיו של דבר מה"; מזג אוויר הוא אפוא אופי האוויר.[1]
- ↑ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, "מעריב", 1.7.2016.
השורש אורר
|
השורש א־ו־ר־ר הוא שורש תנייני, מרובע, מגזרת הכפולים.
א־ו־ר־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִוְרֵר
|
מְאַוְרֵר
|
יְאַוְרֵר
|
אַוְרֵר
|
לְאַוְרֵר
|
פֻּעַל
|
אֻוְרַר
|
מְאֻוְרָר
|
יְאֻוְרַר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַּוְרֵר
|
מִתְאַּוְרֵר
|
יִתְאַּוְרֵר
|
הִתְאַּוְרֵר
|
לְהִתְאַּוְרֵר
|
| |
|