מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יד
הגייה * yad
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־ד־ד או י־ד־י/ה
דרך תצורה משקל קָל
נטיות ר׳ זוגי: יָדַיִם , נ"ר זוגי: יְדֵי-, ר': יָדוֹת, נ"ר: יְדוֹת-, נ"י: יַד-, שלכן: יֶדְכֶן, שלי: יָדִי
יד אדם אחת מהגפיים העליונות באדם או המקבילה לה בבעלי חיים, אשר כוללת את הזרוע , האמה , הכף , והאצבעות ומשמשת לביצוע פעולות שונות.
”וַיֹּאמֶר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה“ (בראשית כב , פסוק יב ) ”וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ, וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ , וְיָרַדְתָּ בַּמַּחֲנֶה“ (שופטים ז , פסוק יא ) ”וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל־יָדֶיהָ[...]וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ“ (בראשית כד , פסוקים כב – ל )
לשון המקרא מקום או הסמיכות למקום. מצוי בצירוף על יד
לשון המקרא אחוז בו.
”שְׁתֵּי יָדוֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן.“ (שמות כו , פסוק יז ) ”וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה יְדוֹתָם וְגַבֵּיהֶם וְחִשֻּׁקֵיהֶם וְחִשֻּׁרֵיהֶם הַכֹּל מוּצָק.“ (מלכים א׳ ז , פסוק יז ) ”וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא מָאֳחָזִים וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה עַל-מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת .“ (דברי הימים ב׳ ט , פסוק יח ) ”מֻנְבַּז הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹשֶׂה כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה י ) לשון המקרא מבנה (פסל , תצפית וכדומה) שהוקם לזכר אדם, קבוצה, או אירוע היסטורי .
”...וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל שְׁמוֹ, וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה“ (שמואל ב׳ יח , פסוק יח ) לשון המקרא ”וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה; וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם...“ (בראשית מז , פסוק כד ) ”וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמּֽוֹ“ (בראשית מג , פסוק לד ) ”וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ“ (דניאל א , פסוק כ ) מהמילים המועטות אשר שורשן דו־עיצורי. מקביל לאכדית: אִדֻ; ארמית: יַד, יְדָא; ערבית: يَد (יָד); געז: ʾəd) እድ ); טיגרית: ʾǝde) እዴ ) 5. מופיעה בלשון המקרא וחז"ל - רק בצורת רבים, נקבה: 'יָּדֹת' מקביל ל-'אחֻז' המקראי שהם חלק מ כמות האדם והבהמה שהיה ברשות העם שהפריש משה עבור הלווים (אחד מחמישים) ”אָחֻז אֶחָדֿ מִן הַחֲמִשִּׁים“ (במדבר ל , פסוק מז ) אוֹ 2% מסך כל הבהמות והאנשים. בעבור שבר רגיל השתמשה המשנה במילה: 'חלקים' במקום התיבה המקראית: 'ידות' בעוד המילה: 'ידות' שנותרה עתה מיותרת נוצלה בלשון חז"ל ”שתי ידות מלאחריו“ (משנה, מסכת מכות – פרק ג, משנה יג ) ”שתי ידות“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ח, משנה ב ) ”שתי ידות“ (משנה, מסכת מכות – פרק ג, משנה יג ) ”תני (שתי) ידות“ (בבלי, מסכת נדרים – דף ג, עמוד א ) וכו', לפיכך תיבת: 'יד' המקראית צמצמה את הוראתה בלשון חז"ל מחלק כלשהו לחלק אחד מכל שלושה ר"ל החל מלשון משנה שתי ידות הן שני-שליש אחת מן הגפיים
(קנטונית: sau2) סלובקית: ruka
סנסקירית: हस्त (תעתיק: hasta)
ספרדית: mano
ערבית: يد (תעתיק: יַד)
פולנית: ręka , dłoń
פורטוגלית: mão
פרסית: دس (תעתיק: דס)
צ'כית: ruka
צרפתית: main
קוריאנית: 손 (תעתיק: son)
רוסית: кисть , руки (תעתיק: kistʹ rukí)
רומנית: braţ
שוודית: hand
ערך בוויקיפדיה:
יד תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
ידיים
השורש ידד
השורש י־ד־ד הוא שורש מגזרת השלמים .
י־ד־ד
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נִפְעַל
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
יִדֵּד
מְיַדֵּד
יְיַדֵּד
יַדֵּד
לְיַדֵּד
פֻּעַל
יֻדַּד
מְיֻדָּד
יְיֻדָּד
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְיַדֵּד
מִתְיַדֵּד
יִתְיַדֵּד
הִתְיַדֵּד
לְהִתְיַדֵּד
ערך בוויקיפדיה: יד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ידיים