מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | תקע כף |
| הגייה* | taka kaf |
| חלק דיבר | פועל |
| מין | |
| שורש | ת־ק־ע; כ־פ־ף |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | |
- לשון המקרא הכה כף אל כף לאות שמחה.
- ”כָּל־הָעַמִּים תִּקְעוּ־כָף; הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה.“ (תהלים מז, פסוק ב)
- ”אֵין כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ, נַחְלָה מַכָּתֶךָ; כֹּל שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ תָּקְעוּ כַף עָלֶיךָ, כִּי עַל־מִי לֹא־עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד?“ (נחום ג, פסוק יט)
- לשון המקרא נתן הסכמה לתת ערבות או התחייב התחייבות ממונית כובלת.
- ”בְּנִי, אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ; תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ.“ (משלי ו, פסוק א)
- ”אָדָם חֲסַר־לֵב תּוֹקֵעַ כָּף; עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ.“ (משלי יז, פסוק יח)
- ”אַל תְּהִי בְתֹקְעֵי־כָף; בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת.“ (משלי כב, פסוק כו)
- לחץ יד בברכת שלום או לאות הסכמה.
ערך בוויקיפדיה: תקיעת כף
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:תקע כף