מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
תלול
|
הגייה* |
talul
|
חלק דיבר |
תואר השם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ת־ל־ל ב
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
נ׳ תְּלוּלָה, ר׳ תְּלוּלִים, נ"ר תְּלוּלוֹת, תְּלוּל־
|
- לשון המקרא בעל שיפוע חד, כמעט אנכי.
- ”כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה, וְנָתָתִּי; מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו, רַךְ אֶקְטֹף, וְשָׁתַלְתִּי אָנִי, עַל הַר-גָּבֹהַּ וְתָלוּל.“ (יחזקאל יז, פסוק כב)
- "שהירח לא יראה למי שהוא במקום נמוך, אפילו היה גדול, ויראה למי שהוא עומד בראש הר גבוה ותלול, אף על פי שהירח קטן ביותר." (רמב"ם הלכות קידוש החודש יח)
- ”לרגלי הר תלול עומד בית קטן; וראשו חבוש גג-קש קרוע – מי יתקן אותו?“ (האלמנה, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- בירידות תלולות קיימת סכנת הידרדרות.
- עברית חדשה בהשאלה: (כשנאמר על שיעור) שעלה או ירד באופן דרסטי, מהיר ופתאומי.
- התחרות בשוק הביאה לירידה תלולה במחירי המוצרים.
- אתמול נרשמה עלייה תלולה בערך המנייה בבורסה.
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא. מן תֵּל.
- השוו אל הפועל הערבי 'תלא' طَلَّ בהוראת לצוץ, להתבלט.
מילים נרדפות[עריכה]