מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | תוספת |
הגייה* | tosefet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | י־ס־ף |
דרך תצורה | משקל תִּקְטֶלֶת |
נטיות | ר׳ תּוֹסָפוֹת, תּוֹסְפוֹת־ |
- לשון חז"ל מה שבא לצד דבר־מה ונועד להשלימו.
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בַּבִּכּוּרִים: הַבִּכּוּרִים, וְתוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים, וְעִטּוּר הַבִּכּוּרִים“ (משנה, מסכת בכורים – פרק ג, משנה י)
- ”בימי שחיטת אוזים ציפא־לאה שולחת בשכר זה 'לרבי' תוספת חִנם: מנה יפה של גלדי שומן.“ (מאחורי הגדר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”בטחתי כי ישאני ויסלח לי אם הקשיתי לשאול זה פעמים בדבר אשר דברתי במאמרי הראשון אדבר גם עתה רק בתוספת ביאור.“ (על דבר החינוך, מאת אליעזר בן־יהודה, בפרויקט בן יהודה)
- הלקוח הזמין ארוחה בשרית, ללא תוספת סלט.
השורש יסף |
השורש י־ס־ף הוא שורש מגזרת נפ"יו.
י־ס־ף |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
יָסַף |
יוֹסֵף |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
נוֹסַף |
נוֹסָף |
יִוָּסֵף |
הִוָּסֵף |
לְהִוָּסֵף |
הִפְעִיל |
הוֹסִיף |
מוֹסִיף |
יוֹסִיף |
הוֹסֵף |
לְהוֹסִיף |
הֻפְעַל |
הוּסַף |
מוּסָף |
יוּסַף |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
יִסֵּף |
מְיַסֵּף |
יְיַסֵּף |
יַסֵּף |
לְיַסֵּף |
פֻּעַל |
יֻסַּף |
מְיֻסָּף |
יְיֻסַּף |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְוַסֵּף או הִתּוֹסֵף |
מִתְוַסֵּף |
יִתְוַסֵּף |
הִתְוַסֵּף |
לְהִתְוַסֵּף |
|
|