תוספת

תּוֹסֶפֶת[עריכה]

לשון חז"ל מה שבא לצד דבר־מה ונועד להשלימו.
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בַּבִּכּוּרִים: הַבִּכּוּרִים, וְתוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים, וְעִטּוּר הַבִּכּוּרִים“ (משנה, מסכת בכורים – פרק ג, משנה י)
- ”בימי שחיטת אוזים ציפא־לאה שולחת בשכר זה 'לרבי' תוספת חִנם: מנה יפה של גלדי שומן.“ (מאחורי הגדר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”בטחתי כי ישאני ויסלח לי אם הקשיתי לשאול זה פעמים בדבר אשר דברתי במאמרי הראשון אדבר גם עתה רק בתוספת ביאור.“ (על דבר החינוך, מאת אליעזר בן־יהודה, בפרויקט בן יהודה)
- הלקוח הזמין ארוחה בשרית, ללא תוספת סלט.

השורש י־ס־ף הוא שורש מגזרת נפ"יו.