תוספת

תּוֹסֶפֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תוספת
הגייה*	tosefet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־ס־ף
דרך תצורה
נטיות	ר' תּוֹסָפוֹת, תּוֹסְפוֹת־

1. כל דבר שנוסף לדבר אחר.

   • הלקוח הזמין ארוחה בשרית, ללא תוספת סלט.
   • "בימי שחיטת אַוָּזים ציפא־לאה שולחת בשכר זה 'לרבי' תוספת חִנם: מנה יפה של גלדי שומן." ("מאחורי הגדר", חיים נחמן ביאליק)
   • "בטחתי כי ישאני ויסלח לי אם הקשיתי לשאול זה פעמים בדבר אשר דברתי במאמרי הראשון אדבר גם עתה רק 'בתוספת ביאור'." ("על דבר החינוך", אליעזר בן־יהודה)

תרגום

• אנגלית: addition‏‏‏‏
• צרפתית: addition‏‏‏‏
• רוסית: добавка‏‏‏‏

ראו גם

• צירוף
• תוספתן
• תוספתא
• תוספות

השורש יסף

השורש י־ס־ף הוא שורש מגזרת נפ"יו. נטיות הפעלים י־ס־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל יָסַף יוֹסֵף יוֹסִיף -אין- -אין- נִפְעַל נוֹסַף נוֹסָף יִוָּסֵף הִוָּסֵף לְהִוָּסֵף הִפְעִיל הוֹסִיף מוֹסִיף יוֹסִיף הוֹסֵף לְהוֹסִיף הֻפְעַל הוּסַף מוּסַף יוּסַף -אין- -אין- פִּעֵל יִסֵּף מְיַסֵּף יְיַסֵּף יַסֵּף לְיַסֵּף פֻּעַל יֻסַּף מְיֻסַּף יְיֻסַּף -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְוַסֵּף מִתְוַסֵּף יִתְוַסֵּף הִתְוַסֵּף לְהִתְוַסֵּף