שקת

שֹׁקֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שוקת
הגייה^*	shoket
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־ק־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטֹלֶת
נטיות	ר׳ שְׁקָתוֹת, שִׁקְתוֹת־; כ׳ שָׁקְתּוֹ

מיכל מים פתוח להשקות בעלי חיים.
- ”וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל־הַשֹּׁקֶת; וַתָּרָץ עוֹד אֶל־הַבְּאֵר לִשְׁאֹב, וַתִּשְׁאַב לְכָל־גְּמַלָּיו.“ (בראשית כד, פסוק כ)
- ”וַיַּצֵּג אֶת־הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים, בְּשִׁקְתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת, לְנֹכַח הַצֹּאן; וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת.“ (בראשית ל, פסוק לח)
- ”שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁהִקִּיפָן זוֹ לָזוֹ וַעֲשָׂאָן שֹׁקֶת, וְכֵן שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת, וְכֵן הַשֹּׁקֶת שֶׁנֶּחְלְקָה, הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם אֵינָן מְקֻדָּשִׁין.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ה, משנה ט)

ערך בוויקיפדיה: שוקת