שפטים

לערך העוסק בשֹׁפְטִים, צורת כתיב חסר מקראית; ראו שופטים, בכתיב מלא..

שְׁפָטִים

לשון המקרא עונש קשה ואכזרי.
- ”וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה; וּבְכָל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יהוה.“ (שמות יב, פסוק יב)
- ”וְשָׂרְפוּ בָתַּיִךְ בָּאֵשׁ, וְעָשׂוּ־בָךְ שְׁפָטִים לְעֵינֵי נָשִׁים רַבּוֹת...“ (יחזקאל טז, פסוק מא)
- ”נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים; וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים.“ (משלי יט, פסוק כט)

השורש שׁ־פ־ט הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	דיבור. דיבור מכריע. קביעת דין על פי חוק.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	במקרא

השורש המקראי שׁ־פ־ט משותף למספר שפות שמיות (אכדית, אוגריתית, פיניקית) במובן של שיפוט ופסיקה (špṭ או spṭ).