מן המקרא, מילה יחידאית. משמש חלק מביטוי .ספרותי, מלשון עברית-משנאית שִׁנֵּס (ללא ניקוד: שינס). שַׁנֵּס - בהוראת חוגֵר אֵזור.
המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל ומוכרת רק בצירוף שנס מתנים המתבאר כהידוק השלמה (שאפיינה את הלבוש בימי המקרא) והידוקה כלפי מעלה בצורה המאפשרת ריצה, זאת עפ' הפסוק: צַפֵּה־דֶרֶךְ חַזֵּק מָתְנַיִם, אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד נחום ב,ב
במדרש נמצאת המילה שִׁנּוּס שינוס כוחן של אומות פסיקתא זוטרתא שיר השירים ד' ו'
