אנכי וחברי אשר כמוני יצאו לתרבות רעה, היינו לומדים מדי יום ביומו שיעור של ספר המלים הרוסי, כמו שאבי ז"ל היה לומד בכל יום שעור גמרא "מחשבות ומעשים", אלחנן ליב לוינסקי
השורש שׁ־ע־ר מופיע כבר במקרא, למשל: ”כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא“ (משלי כג, פסוק ז), אולם הפרשנים חלוקים על משמעותו (ראו בערך שער). במשנה מופיע שיעור במשמעות "מידה", כאמור לעיל, אולם בעברית החדשה הוא בעיקר שיעור ביחס ליתר אוכלוסייה. המשמעויות "מסגרת חינוכית" ו"לֶקַח" הן בעברית החדשה.
בחלק מן הישיבות הגבוהות המילה "שיעור" משמעה - מחזור הלומדים. כך, בשיעור א' לומדים לרוב בני 18, בשיעור ב' השנתון המבוגר מהם בשנה, וכך הלאה.
ישנן מסורות־הגיה של המילה שִׁעוּר בצירה בשי"ן (שֵׁעוּר), כתשלום עבור הדגש החזק במשקל קִטּוּל. ראו למשל, "מסורת הלשון העברית המשתקפת בניקוד הבבלי" לישראל ייבין (ירושלים תשמ"ה), כרך ב', עמ' 959.
ערך בוויקיפדיה: שיעור