שיחה:שתק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כסף

ערך זה הוא חלק מקבוצת הערכים שזכתה במקום השני בתחרויות כתיבת הערכים לשנת 2015.


ביקורת לערך בתחרות[עריכה]

  • גִזָּרוֹן:
    • יש לגבות את הגזרון במקורות.
  • סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
    • סדרו נא את הקשורים בכל אחד סעיפי האגרון לפי סדר הא"ב.
  • כללי:
    • רצוי להוסיף קישורים למילות מפתח בערך בכל מקום שבו הם עשויים להועיל לקורא: בהגדרות, במשפטים המדגימים ובסעיפים הכוללים טקסט חופשי (גיזרון, מידע נוסף). אין להכביר בקישורים שלא לצורך.

בהצלחה! ראובן מ. (שיחה) 16:06, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

בִּקֹּרֶת חבר־השופטים[עריכה]

להלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:

שָׁתַק[עריכה]

  • במשמעות 1 - המילה החריש יכולה לבוא בסוף אך היא מילה גבוהה מן המילה 'שתק' ולכן אינה מסייעת סיוע של ממש להבהרת הערך.
  • במובאות ראוי להביא דוגמאות של שימושי הפועל גם בצורת עתיד וציווי; הבאת משפט שיש בו הציווי "שתוק" יכולה להעשיר בגוון של לשון הדיבור (הגסות המסוימת שבה נתפסת צורת ציווי זו).
  • במשמעות 3 יש מקום לדייק - שמדובר באי־תגובה על מעשה או אמירה פוגעים / שליליים; ואולי כדאי להוסיף את המילה 'הבליג' להגדרה אף כי זו מילה נרדפת. מילית היחס 'ל' אינה הכרחית; יש מקרים שבהם אין משלים כזה במשפט, כגון בניסוח האופייני שלהלן (על דרך השלילה): 'אני לא אשתוק על זה'.
  • בגיזרון: (א) לפי מילוני המקרא השימוש בשורש שת"ק בעברית הוא שאילה מארמית; (ב) לקביעה "וקיימת מחלוקת בין החוקרים באשר לקרבה אפשרית לפעלים שקט והסכית, וכן לפועל הערבי سكت (סַכַּתַ – שתק)" לא צוינה אסמכתה.
  • במילים הנרדפות - יש מקום להזכיר את 'הבליג' למשמעות 3.
  • כדאי להוסיף צירופי לשון נוספים.

שִׁתֵּק[עריכה]

  • למשמעות 1 - יש לציין שהיא מיושנת וכיום מקובל להשתמש במילה 'להשתיק' (ונראה שיש מקום להביא אותה בהגדרה).
  • למשמעות 2 – האם תוכל להביא דוגמה מובהקת בספרות חז"ל שלפיה 'שיתק' פירושו הפסיק את תנועתו של משהו? אמנם אבן־שושן מייחס משמעות זו ללשון חז"ל אלא שהמובאה שהוא מביא אינה מתאימה ("בקש יהושע לשתק את החמה. לא אמ' לו 'שמש בגבעון עמוד'. אלא 'דום'. למה אמ' לו 'דום'. שכל שעה שהוא מהלך ומקלס להקב'ה. וכל זמן שהוא מקלס. יש בו כח להלך. דמם עומד." - מכאן הפועל לשתק פירושו להשתיק).
  • במילונים משמעות 4 מוסברת כ"גרם לשיתוק" ונראה שלמרות השימוש בשם הפעולה של הפועל יש מקום להביא הסבר זה לפחות לצד ההסבר המובא.
  • האם ההגדרות באות בסדר כרונולוגי או לפי שימושיותן? גם אם הן באות בסדר הופעתן ההיסטורי, נראה שיש מקום להקדים משמעות זו למשמעות 3 (אלא אם כן יוכח שמשמעות 2 קודמת מבחינה כרונולוגית למשמעות 4).
  • אשר למשמעות 3 - למה לא לצרף אותה למשמעות 2 - להוציא משהו מכלל פעולה, להפסיק את פעולתו? אם ה"משהו" הזה הוא דבר בעייתי, מפריע - השיתוק שלו גורם להרגעתו, אבל לא זה העיקר.
  • כדאי להסביר את הקשר בין שיתוק הגוף לשתיקה.

שֻׁתַּק[עריכה]

  • מדוע "משותק" של לשון חז"ל מציין את המשמעות של שיתוק? מדובר במישהו שאינו יכול לדבר, כלומר משותק במשמעות 1 (אכן כך כתב אבן־שושן, אך אין הדברים מדויקים) - אמנם מכורח מחלה.
  • המובאה למשמעות 1 אינה משכנעת; יש להביא מובאה ממקור כלשהו, ולציין שזו משמעות מיושנת; בעברית של ימינו משמש הפועל בבניין הופעל.
  • שוב, ההפרדה בין משמעות 2 ומשמעות 3 נראית מלאכותית. בכל מקרה, נראה שיש להקדים את משמעות 3 למשמעות 2.

שֶׁתֶק[עריכה]

  • ערך ארכאי. חשוב לציין זאת בערכים שאינם בשימוש בעברית החדשה.

כחלון (שיחה)

תודה על הביקורת וסליחה על התשובה המאוחרת.
לגבי שָׁתַק, אזיז את "החריש" לסוף בשמחה. הקווים המנחים לכתיבת ערכים פשוט מייעצים שלא לפתוח הגדרה על ידי שלילה.
לגבי שִׁתֵּק, התבססתי כאן על אבן־שושן. נצטרך לחפש מקור אחר, אם קיים. הכיוון של איחוד משמעויות הוא לא טוב בעיניי. נכון, זה אותו שדה סמנטי, וגם משמעות 4 לכאורה יכולה להיכנס תחת זאת, אבל חשובה העמידה על ההבדלים.
לגבי שֻׁתַּק, גם כאן התבססתי על אבן־שושן. צריך לזכור שהדוגמאות אינן בהכרח מובאות, אלא משפטים מדגימים. אדגיש שזה ארכאי.
לגבי שֶׁתֶק, צוין. Kulystab (שיחה) 13:54, 9 בנובמבר 2015 (IST)