שיחה:קר מזג

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הערך "קַר מֶזֶג" הורחב משמעותית במסגרת קורס ויקימילון השני.

בקרת על כתיבת הערך[עריכה]

הערך טוב מאד, ויש לי מעט הערות:

  • נתוח דקדוקי: ברגיל, התארים מובאים במלון בארבע נטיותיהם: זכר יחיד (בשם הערך), זכר רבים, נקבה יחידה, נקבה רבות. מסבה זו יש שטוענים שאין לצין "מין" בערכי תארים. כתבי נא בשורת הנטיות בטבלה: "ר' קָרֵי־מֶזֶג, נ' קָרַת־מֶזֶג, נ"ר קָרוֹת־מֶזֶג".
בדרך התצורה עדיף לכתוב "צירוף סמיכות" או "צרף" או "צירוף שמני". לצערי אין אחידות, והנושא טרם הֻסְדָּר כיאות.
  • ההגדרה טובה בעיני. אין צורך במלה הפותחת "מְתָאֵר", שאפשר לכתוב בהגדרת כל תאר. לדעתי כדאי לותר גם על המלה "אדם", שכן גם חיה יכולה אולי להיות קרת־מזג.
איני בטוח אם אדם קר־מזג אינו מתרגש בנקל או דוקא אינו מביע את רגשותיו בנקל. אני משער ששקלת את ההגדרה ביסודיות רבה משלי.
  • כדאי להביא משפטים מדגימים גם ממקורות מֻקְדָּמִים - הן כדי להעשיר את הערך והן כדי לצין הופעות ישנות. הנה כמה לדגמה מאתר בן־יהודה: (1), (2), (3), (4).
  • ערכי צרופי מלים אינם ערכי פתגמים. לכן, החליפי את הכותרת "מקור" ב"גזרון" ואת "ביטויים קרובים" ב"מילים נרדפות".
  • כדאי להרחיב את סעיפי האגרון. בנרדפות אפשר להוסיף: קר רוח, אדיש, שָׁקֵט ואפלו קוּל (שטרם נכתב); בנגודים: חם מזג, ואולי אף קצר רוח; בראו גם אפשר סבלני או רגוע, למשל.
  • בגזרון: אפשר להפנות למרכיבי הערך "קר" ו"מזג" דוקא בסעיף "ראו גם". היתה על כך הצבעה במזנון לאחרונה, אך הענין לא הכרע.
לדעתי, בגזרון כדאי להסביר על מקור המלה מזג בהקשר של ארבע הַלֵּחוֹת (ראי למשל כאן או כאן או כאן), ולהסביר שברפואה תארו את המזג כ"קר"/"חם"/"יבש"/"לח". הנה למשל בספר "פרקי משה" לרמב"ם: "לפעמים יהיה מזג הלב יותר חם מן הראוי, ומן העורקים הדופקים יותר קר ממה שראוי או בהיפך [...]". ראי גם ב"אלוף בצלות" לביאליק.
כאן עולה נקדה מענינת. לדעתי, אמרו על אדם שהוא "בעל מזג קר" כבר בימי הבינים. האם לא די בכך כדי לקבע את הרבד לימי הבינים? בנוסף, האם כדאי להוסיף את הערך מזג קר? לדעתי, צריך להוסיף הפניה מהדף מזג קר, ואולי גם להעיר בסעיף "מידע נוסף" שזו דרך חלופית המופיעה בעברית החדשה (למשל: אצל ברדיצ'בסקי). באבן־שושן ישנו גם הערך "מזג קר" לצד "קר מזג".
ראובן, רונית, אשמח לשמע את דעתכם בשאלת הרבד ובכלל.

כחלון (שיחה) 13:40, 12 באפריל 2016 (IDT)[תגובה]

תודה כחלון. האם סוגיית הליחות לא רלוונטית יותר לערך מזג עצמו? אשמח לתובנות נוספות. --Sehayek (שיחה) 20:50, 12 באפריל 2016 (IDT)[תגובה]
את ענין הלחות צריך לצין בהחלט בערך מזג, ולמעשה רב הטקסט יהיה משתף. ענין ארבעת היסודות (קר/חם/לח/יבש) שיך דוקא בקר מזג ובחם מזג.
Ariel1024: בזמנו שאלתי אם נוכל לסנכרן בין ערכים. אפשר לִכְתֹּב תכן לשוני בתבנית כלשהי, ולהוסיף תבנית זו בכל הערכים הרלונטיים. הנה דגמה: מזג, חם מזג, קר מזג נזקקים לאותו התכן. דגמה אחרת היא, למשל, קבוצת ערכים בעלי תופעה לשונית משתפת (אל"ף פרוסתטית, חלופי טי"ת ות"ו, נקוד שמות הגזורים משרש מרבע כפול, וכד'). כחלון (שיחה) 14:33, 13 באפריל 2016 (IDT)[תגובה]
במקרה של קבוצת ערכים בעלי תופעה לשונית משתפת כדאי ליצור תבנית. במקרה של קר מזג/חם מזג לדעתי להחיב בערך מזג ובאחרים רק לאזכר ולהפנות.--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 16:50, 13 באפריל 2016 (IDT)[תגובה]
מצטרפת לדיון: אני רואה שרב-מילים איחד את הערכים 'קר רוח' ו'קר מזג' לערך אחד. משום מה בראש שלי אלו שני ערכים שונים, והנה מתברר שכיוונתי לדעת אבן-שושן (בערך 'קר'): קר מזג הוא מי שאינו מתלהב ואדיש, ואילו קר רוח הוא מי שנוסף על כך שומר על שקט נפשי בשעת סכנה וכדומה. אם זה מוסכם, המילה 'שקול' אינה מילה נרדפת ל'קר מזג' אלא ל'קר רוח'. בעניין הרובד - לדעתי גם אם יש בלשון ימי הביניים "מזג קר" אם אין 'קר מזג' לא הייתי מייחסת את הצירוף הזה ללשון ימי הביניים. כל צירוף לגופו... אני מסכימה עם מה שנאמר בהמשך - אין מקום לדיון בגיזרון ובמשמעות של הרכיב 'מזג' בערך נגזר כלומר בערך הזה, ודיברנו על זה בקורס. חוץ מזה אין לי הערות נוספות. הערך כתוב היטב. רוגד (שיחה) 13:02, 16 באפריל 2016 (IDT)[תגובה]
תודה לכולם! בהקשר ההבחנה בין קר מזג ובין קר רוח, האם חם מזג הוא ניגוד לראשון כפי שמרמז הניגוד בין חם וקר, או לשני דווקא?--Sehayek (שיחה) 22:26, 17 באפריל 2016 (IDT) רוגד נדמה שזו השאלה שנותרה פתוחה. Sehayek (שיחה) 22:18, 3 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
CrescentStorm האם אין מקום לציין שמדובר בצירוף של שתי מלים שיוצרות יחד משמעות המובחנת ממשמעותן בנפרד? --Sehayek (שיחה) 13:13, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זה לא ממש נראה לי המקרה כאן. עצם העובדה שזה צירוף כבר מצוין בניתוח הדקדוקי. אבל המילים כאן משמשות די כפשוטן. זה לא שונה מצירופים כמו "ראש הממשלה", "בטן האדמה", "אביב העמים", וכו'. CrescentStorm (שיחה) 13:29, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
CrescentStorm קר משמש כאן במשמעות קור? אני שואלת כי זה רלוונטי לערכים הבאים גם - האם אין מקום לציין שמדובר בשימוש ציורי כלשהו? --Sehayek (שיחה) 14:05, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
את יכולה לפנות לערכים קר וחם ולהוסיף לשם את המשמעויות המטפוריות, שוב, כמו שנעשה בערכים ראש ואביב... CrescentStorm (שיחה) 14:24, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]