נתתי לבי לזה. תלוי באיזו תקופה, במקורות יותר (ואולי בכלל) מצוי יחיד, ובמאות האחרונות משתמשים יותר בלשון רבים. כיום רק לשון רבים (לדוברי עברית שלא עוסקים בתלמוד וכדו'). אמנם שיטתי כזכור שלא להביא מילים ארמיות רק במקרה שנכנסו לעברית ממש ובעברית של היום רק בלשון רבים אבל כיון שבספרות התורנית כבר נכנס בלשון יחיד כבמקורות העדפתי להישאר עם כלל הבסיס של ויקימילון. הערה: כמובן שגם ביחיד וגם ברבים הכוונה אותה כוונה כי עניין הוא שם עצם מופשט בדר"כ.--אליצור יחיא (שיחה) 12:10, 17 בינואר 2020 (IST)[תגובה]
