שיחה:חלקת אלהים הקטנה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

משתמש:Or12, תוכל לפרט מה דורש שכתוב? Uziel302 (שיחה) 02:34, 7 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]

שלום Uziel302. ראה ערכים כמו חשמל, כנסת וכו' והסתכל איך אמור להיות המבנה של ערך במילון. יש לכך תבנית מיוחדת. בברכה, Or12 (שיחה) 12:23, 8 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
אלו ערכים על מילים ויש בהם מקום לניתוחים דקדוקיים ולמקבילות בשפות זרות. פה מדובר בביטוי עברי שמורכב ממילים שגרתיות. אשמח לשמוע הצעות לשיפור שמתאימות ספציפית לערך זה. Uziel302 (שיחה) 23:31, 8 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
שלום עוזיאל,
אמנם צדקת. ישנן הוראות רבות לכתיבת ערכי־מלים בויקימלון (ראה ויקימילון:תבנית ערך), אך אין תבנית מְסֻדֶּרֶת עבור ערכי ניבים ופתגמים. לשאלתך:
  1. הגדרה (1) לבטוי היא "רומן בשם זה". שמות ספרים אינם נחשבים משגים מלוניים, ולכן כדאי להסירה. הגדרה (2), "נכס היקר מאד ללב בעליו", טובה בעיני.
  2. לאחר ההגדרה, הוסף נא כמה משפטים המדגימים את השמוש בבטוי. רצוי לנסח משפטים מדגימים משלך, המבארים את השמוש בבטוי, וכן להוסיף צטוטים. לדגמה: משירים( כאן או כאן) מעתונות (כאן, 6 פסקאות מהסוף, או כאן, טור אמצעי, פסקה שניה), וכדומה. במקרה שלנו, הצטוטים מסיעים לקורא לעקוב אחר שנויי משמעות הבטוי.
  3. את ההסבר על מקור הבטוי (וכן את אזכור הספר מהגדרה (1)) העבר נא לסעיף ===מקור===.
  4. נסה למלא סעיפים כגון "ביטויים קרובים", "ניגודים" או "ראו גם", המעשירים את הערך. מידע רלונטי נוסף תוכל להוסיף תחת "מידע נוסף".
בהצלחה ושנה טובה! כחלון (שיחה) 06:12, 13 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
תודה על ההדרכה המפורטת, ניסיתי לפעול לפיה כמה שיכולתי. Uziel302 (שיחה) 12:46, 13 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
מדוע "חלקת אלוהים הקטנה" ("הקטנה" מיודע ו"אלוהים" לא)? אמור להיות "חלקת אלוהים קטנה" או "חלקת האלוהים הקטנה" (הכל מיודע או כלום). אני מעדיף לא מיודע והפניה מהמיודע, אבל חצי מיודע זו שגיאה. אני מפספס משהו?--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 08:22, 18 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
אתה מפספס שזה מבוסס על שם של ספר [1]. האם בשם הספר יש טעות? אולי. זה לא מנע ממנו להפוך לביטוי. אם אכן יש פה טעות לשונית יש לציין זאת בערך אבל אי אפשר לשנות את הביטוי הקיים בגלל טענות לשוניות.
אולי תפיסה מונותאיסטית גרמה להימנעות מיידוע אלוהים. Uziel302 (שיחה) 00:34, 20 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
לא, שם הספר הוא חסר משמעות. הערך הוא על הביטוי ואם הוא בכלל נגזר משם הספר (חשוב שתביא מקור) הוא לאו דווקא שמר על צורתו המקורית. אני לא מכיר אף אחד שאומר זו "חלקת אלהים הקטנה שלי", זה אמנם לא טיעון חד משמעי ומחייב אבל זה בהחלט מעלה ספק באשר לשם הערך הנכון...
אגב, אני לא חושב שיש בעיה כלשהי עם יידוע שם השם.--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 03:29, 30 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
דבר נוסף, לפעמים משמש הצירוף "חלקת אלוהים" לבדו באותה המשמעות, צריך לציין זאת בערך.--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 03:41, 30 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
אתה מוזמן לשנות את הערך כפי ראות עיניך, אני לא מומחה למילונאות.
"אני לא מכיר אף אחד שאומר זו "חלקת אלהים הקטנה שלי" - בערך מופיע ציטוט של אלכס אנסקי "בין שני המחנות הללו נשארה חלקת אלהים הקטנה שלי". Uziel302 (שיחה) 19:47, 8 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]
שלום עוזיאל ואריאל,
אמנם צרוף סמיכות "חצי מיודע" נחשב שגיאה בלשון ימינו.[*] בכל זאת, לדעתי כאן אין בעיה, שכן השם "אלהים" מופיע תדיר בלי ה"א הידיעה. אוסיף כעת פסקה בענין בערך אלהים.
חפשתי מעט באתר עיתונות יהודית היסטורית בענין כניסת הבטוי לעברית החדשה. ראיתיו הרבה בשנות השבעים במשמעות גן עדן עלי אדמות, למשל כאן (בתחלת הקטע) וכאן.
לראשונה ראיתיו בשנת 1962[**] כאן (טור שני, פסקה שניה), במשמעות שאינה מחורת לי. אני משער שלאחר־מכן נוסף כנוי הקנין "שלי".
לבסוף, אני מסכים שמופיע גם "חלקת אלהים" (למשל: "זו חלקת אלוהים שלי"), אך לדעתי הוא פחות נפוץ. אוסיף הפניות מהצורות הנפוצות פחות.
הערות:
  בלשון חכמים הוא נפוץ יותר. למשל: לשון הרע או כנסת הגדולה. ראו למשל עמ' 76 ביחידה 3 של "פרקים בתולדות הלשון העברית" של האוניברסיטה הפתוחה.
 נראה שסרט המתבסס על הספר הֻקְרַן בישראל בשנים 1959-1960.
כחלון (שיחה) 21:32, 19 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]
כחלון, תודה לך על הבדיקה המעמיקה, בדיוק הסימוכין שהינו צריכים.--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 03:26, 22 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]