מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ריבוא
|
הגייה* |
ribo
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ר־ב־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קִטּוֹל
|
נטיות |
ר׳ רִבּוֹאוֹת
|
- עשרת אלפים; 10,000.
- ”וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל־נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה – אֲשֶׁר יֶשׁ־בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא־יָדַע בֵּין־יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ; וּבְהֵמָה, רַבָּה?“ (יונה ד, פסוק יא)
- ”כָּל־הַקָּהָל, כְּאֶחָד; אַרְבָּע רִבּוֹא, אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת שִׁשִּׁים.“ (עזרא ב, פסוק סד) (וגם נחמיה ז, פסוק סו)
- ”וַיִּתְּנוּ לַעֲבוֹדַת בֵּית־הָאֱלֹהִים, זָהָב כִּכָּרִים חֲמֵשֶׁת־אֲלָפִים וַאֲדַרְכֹנִים רִבּוֹ, וְכֶסֶף כִּכָּרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וּנְחֹשֶׁת רִבּוֹ וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים כִּכָּרִים; וּבַרְזֶל, מֵאָה־אֶלֶף כִּכָּרִים.“ (דברי הימים א׳ כט, פסוק ז)
- ”בְּאֶלֶף, אוֹמֵר נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; בְּאֶלֶף וָהוּא, אוֹמֵר, בָּרְכוּ; בְּרִבּוֹא, אוֹמֵר, נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ; בְּרִבּוֹא וָהוּא, אוֹמֵר, בָּרְכוּ.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ז, משנה ג)
- ”כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת, אוֹ בְשׁוֹר הַנִּסְקָל, אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא, יָמוּתוּ כֻלָּם.“ (משנה, מסכת זבחים – פרק ח, משנה א)
- ”אֲבָל בַקָּרְבָּנוֹת אֵינוֹ כֵן, אֲפִלּוּ אָבִיו מֵת וְהִנִּיחַ לוֹ רִבּוֹא, סְפִינָתוֹ בַיָּם וּבָאוּ בְרִבּוֹאוֹת, אֵין לַהֶקְדֵּשׁ בָּהֶן כְּלוּם.“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ד, משנה ג)
- המילה מופיעה בלשון המקרא המאוחר ובלשון חז"ל בפרט, מארמית: ”וְרִבּוֹ רִבְבָן“ (דניאל ז, פסוק י)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]