קציעה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קְצִיעָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קציעה
הגייה* ktsiʻa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־צ־ע
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ קְצִיעוֹת
  1. לשון המקרא קליפה קצוצה מעץ מבוּשׂם, חומר גלם של קטורת בית המקדש.
    • ”מֹר-וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל-בִּגְדֹתֶיךָ; מִן-הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ.“ (תהלים מה, פסוק ט)
    • ”בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּנֵי זַתּוּא בֶּן יְהוּדָה, וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, וְכָל מִי שֶׁטָּעָה בְּשִׁבְטוֹ, וּבְנֵי גּוֹנְבֵי עֱלִי, בְּנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת.“ (משנה, מסכת תעניתפרק ד, משנה ה)
  2. שם פרטי לנקבה.
    • ”וַיִּקְרָא שֵׁם-הָאַחַת יְמִימָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ.“ (איוב מב, פסוק יד)

גיזרון[עריכה]

  • בארמית של התרגומים מופיעה בצורת 'קציעתה'
  • מושאלת ליוונית עתיקה - קַסִאַ κᾰσίᾱ שהיה מין הקנמון, בלטינית שימש גם בהוראת התבלין אזוב תרבותי שביוון העתיקה נשזרו ענפיו למקלעת ונענדו סביב צווארם של בני זוג בעת נישואיהם . סטראבו טוען במידה רבה של ביטחון, שמקור צמח הקציעה מדרומה של הודו, וכמה מפרשני ימה"ב (וכך גם חוקרים כיום) גורסים שמקורו מצפונה של הודו ושמעצתו החומה הופק שרף ריחני-בעל ניחוח בולט (דומיננטי) .
  • ערבית קצע قطع בהוראת 'לקצוץ' מקביל לקצץ העברי.
  • בפירוש אסף הרופא: "קציעות נקראים בלשון ארם משלחתה דבסמא".

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: cassia‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קציעה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קציעה