מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קרח
|
| הגייה* |
kerakh
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ק־ר־ח ב
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ קְרָחִים; קֶרַח־, ר׳ קַרְחֵי־; כ׳ קַרְחוֹ
|
- מים במצב צבירה מוצק, מים שקפאו.
- בהשאלה: קור רוח, אדישות.
- הקהל ניסה להפריע לשחקן הכדורסל בצעקות, אבל הוא קרח, שום דבר לא מזיז לו.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: קרח |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרח |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קירח
|
| הגייה* |
kere'akh
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ק־ר־ח א
|
| דרך תצורה |
משקל קִטֵּל
|
| נטיות |
ר׳ קֵרְחִים; נ׳ קֵרַחַת, נ"ר קֵרְחוֹת
|
- מי שראשו חשוף משיער.
- אנשים קרחים לא צריכים לדאוג לתספורת.
- ”וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא.“ (ויקרא יג, פסוק מ)
- בהשאלה: מקום גלוי וחשוף.
- לשון המקרא הסיר את שיער הראש.
- ”לֹא יִקְרְחוּ (כ: יקרחה) קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ“ (ויקרא כא, פסוק ה)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בשורש ק־ר־ח מספר פעלים יחידאיים יִקָּרֵחַ (ירמיהו ט"ז) הקריח (יחזקאל כ"ז) קֻרַח מֻקְרָח (יחזקאל כ"ט).
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קורח
|
| הגייה* |
korach
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ק־ר־ח
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- שם פרטי לזכר.
- מבני עשו
- ”וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה בַת-עֲנָה בַּת-צִבְעוֹן אֵשֶׁת עֵשָׂו וַתֵּלֶד לְעֵשָׂו אֶת-יְעוּשׁ וְאֶת-יַעְלָם וְאֶת-קֹרַח.“ (בראשית לו, פסוק יד)
- יהודי משבט לוי שאחראי על מחלוקת בעם ישראל בדור הנדודים במדבר.
- ”וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן.“ (במדבר טז, פסוק א)
- ”וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס. וּבְנֵי-קֹרַח לֹא-מֵתוּ.“ (במדבר כו, פסוקים י – יא)
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: קורח |
ערך בוויקיפדיה: קרח
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרח