קולב
קוֹלָב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קולב |
| הגייה* | kolav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ל־ב |
| דרך תצורה | משקל קוֹטָל |
| נטיות | ר׳ קוֹלָבִים; קוֹלֵב־, ר׳ קוֹלְבֵי־ |
- מעמד או מתקן שיש בו ווים או שלבים לתלות עליהם בגדים, כובעים, חגורות וכדומה.
- קולב הוא כמין עמוד רחב מלמטה ודק מלמעלה ומטלטל; והחנוני מעמידו לפני חלון חנותו ומסמרין תחובין בו ותולין בהם אבנטים ורצועות למכור. (רש"י למסכת שבת דף ס)
- אבזר עליו תולים בגדים בארון.
- גיהצתי את החולצה, ותליתי אותה על קולב בארון.
גיזרון
[עריכה]- לפי לשון חז"ל ...בקולב הלך אחר מסמרותיו. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס, עמוד א)
- מקושר לערבית كُلَّاب (כֻּלַאבּ), במשמעות וו או אנקול.