לשון ימי הביניים מין רוח־בוקר רעה, שֵׁד או מזיק היוצא לפעולתו בשעות הבוקר, להבדיל מן הלילית, הפועלת בשעות הלילה.
" ולהחליצנו מכל מקרים רעים [...] ומכל מיני צפרירין טהירין רוחניים ארציים מימיים ההולכים בסתר ובגלוי ביום ובלילה." (בנימין הלוי ב"ר מאיר, ספר חמדת ימים ב', תפלה לתענית שקודם ערב ר"ח אדר; באתר תורת אמת – online)