צורבא מרבנן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צורְבָא מֵרָבּנן[עריכה]

  1. צורב מן החכמים, תלמיד חכם חריף וצעיר, הלומד מן החכמים ממנו.
    • יוסף פנה ליעקב בעניין שאלה הלכתית, אך יעקב אמר לו לפנות אל רב הקהילה מפני שהוא עדיין צורבא מרבנן.
    • יהודה הצעיר הצליח להגיע לשלב גבוה בחידון ההלכה ועקף מבוגרים ממנו, הוא ממש צורבא מרבנן.

מקור[עריכה]

  • ”א"ל רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקמית, א"ל שפיר קאמר...“ (בבלי, מסכת ברכותדף טו, עמוד א)

ביטויים קרובים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תלמיד חכם