מגילת איכה בתנ"ך, שבה חמש קינות על חורבן ירושלים, היא המגילה הנקראת בערב תשעה באב, שהוא יום חורבן בתי המקדש הראשון והשני, ולכן היום והמגילה מסמלים ביהדות עצב.
מן יהדות מרוקו מופיע הצירוף ("ווֵזה-איכה", wəzəh-ixa) מילולית, בהוראת "פרצוף מגילת-איכה" , צירוף זה שימש להגדרת "אדם דוחה" [1].
ערך בוויקיפדיה: מגילת איכה