(צבא) שטח צר ומפורז לאורך הגבול, רצועת הגבול, אזור חיץ.
”נודע, כי השלטונות הצבאיים היפאניים מנהלים תעמולה להרחקתו של הצבא הבריטי משדה הראיה (פּרימטר) המערבי של ההגנה, הגובל עם הרובע הבינלאומי...“ ("דבר", 19 בינואר 1938, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
"בהסתמך על הערכות מודיעיניות ומבצעיות שונות – ישראל רואה במרחב הצמוד למכשול הביטחוני מצדו העזתי, מרחב שבו קיימת סכנה מוגברת לפעילות חבלנית עוינת נגד תושבי מדינת ישראל וכוחות הביטחון (מרחב זה, שאיננו מאוכלס, מכונה לעיתים: "אזור החיץ", או "הפרימטר")." (פסק-דין בתיק בג"ץ 3003/18 באתר בית המשפט העליון, 2018)
על פי העדויות, שפרסם תחילה רועי שרון, הפרימטר הבטחוני באיזור הגדר שוב פרוץ והוראות הפתיחה באש לא מאפשרות לירות על עזתים שחודרים אותו. ("הקול היהודי", 10 באפריל 2024)
”המכשיר המודד את שדה ראיתה של העין נקרא „פרימטר“ ואליו „נרתם“ ראשי. הוא מורכב מקשת, ראי מרכזי או קבוצת קרני אור שאליו מכוון מבט העין.“ ("דאר היום", 11 באוקטובר 1929, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מאנגלית: perimeter (1592) ובעקבותיה בשפות אירופיות נוספות: קו ההיקף וגם מידת ההיקף של צורה הנדסית דו-ממדית סגורה (עיגול, מצולע, אליפסה וכו').[1] על יסוד שם העצם .perimetros, -i, f בלטינית – "היקף",[2][3] מן περί (מסביב) + μέτρον (מידה) ביוונית עתיקה. לימים קיבלה המילה גם משמעויות נוספות.
↑Perimeter in: C.T. Onions, The Shorter Oxford English Dictionary on Historical Principles, 1936 (2nd revised edition)
↑perimetros in: Lewis and Short, A Latin Dictionary, 1879.
↑"את תכנית התיאטרון יש להכין כדלקמן: משנקבעה נקודת המרכז העיקרית יש לשרטט מעגל השווה למה שיהיה היקף [perimetros] הקרקעית...". ויטרוביוס, על האדריכלות. תרגם מלטינית רוני רייך. תל אביב, דביר, 1997. המובאה מספר חמישי, פרק שישי.
