פרות הבשן

פָּרוֹת הַבָּשָׁן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פרות הבשן
הגייה*	Parot haBashan
חלק דיבר
מין	נקבה
שורש	פ־ר־ר
דרך תצורה	{{{דרך תצורה}}}
נטיות	י׳ פרת הבשן

1. לשון המקרא כינוי לעג כלפי נשות (וע"פ חלק מהחוקרים, אנשי) השומרון הדשנות, העשירות והמפוטמות.

   • ”שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה, פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן, הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים, הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים; הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם, הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה.“ (עמוס ד, פסוק א).

2. עברית חדשה נשים שמנות ודורשניות, לרוב לא נעימות

   • 	ובמקום ילדת־ביבים קטנה וחיוורת נמצא הומברט מטופל ביצור מגודל, נפוח, קצר־רגליים, גדל־דדיים, וחסר־דעה כמעט לחלוטין: פרת בשן אמיתית.
     – לוליטה, בתרגום דבורה שטיינהרט, 1986

מקור

• ביטוי יחידאי בתנ"ך המופיע בספר עמוס.