פרור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף פרוור)

פַּרְוָר (גם: פַּרְבָּר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרוור או פרבר
הגייה* parvar, parbar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ פַּרְוָרִים או פַּרְבָּרִים; פַּרְוַר־ או פַּרְבַּר־, ר׳ פַּרְוְרֵי־ או פַּרְבְּרֵי־
  1. אזור מגורים הנמצא בשוליה של עיר גדולה.
    • ”וַיַּשְׁבֵּת אֶת הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ מִבֹּא בֵית יְהוָה אֶל לִשְׁכַּת נְתַן מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים וְאֶת מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ.“ (מלכים ב׳ כג, פסוק יא)
    • לַפַּרְבָּר לַמַּעֲרָב אַרְבָּעָה לַמְסִלָּה שְׁנַיִם לַפַּרְבָּר.“ (דברי הימים א׳ כו, פסוק יח)
    • ”אֲרִיסטוֹן הֵבִיא בִכּוּרָיו מֵאַפַּמְיָא וְקִבְּלוּ מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, הַקּוֹנֶה בְסוּרְיָא, כְּקוֹנֶה בְּפַרְוָר שֶׁבִּירוּשָׁלָיִם.“ (משנה, מסכת חלהפרק ד, משנה יא)

גיזרון[עריכה]

  • מופיע במקרא בדברי הימים שעריכתו משוערכת לתקופה הפרסית, (סביב המאה הרביעית לפני הספירה), בצורת: פַּרְבָּר. ככל הנראה המקור בצרוף pari-bara בפרסית עתיקה. pari משמעו "סביב", ומקביל לקידומת: peri) περί) [1] ביוונית עתיקה; bar משמעו "לשאת", והוא מקביל לתחילית ביוונית עתיקה בהגיית: פֶרוֹ- pherō) φέρω) . למעשה, מהצורה היוונית נגזרה המילה פריפריה (peri-pheria) שמשמעה דומה. יש הגורסים כי "פַּרְוָר" ב־ו' ו"פַּרְבָּר" ב־ב' נגזרו ממילות שונות בפרסית עתיקה [2]. במשנה, מופיעה תיבה זו גם בצורות: פַּרְזָור, פַּרְוָאר, פַּרְוָורָא.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: suburb‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פרוור

הערת שוליים[עריכה]

  1. המקורות הקדומים החשובים להכרת דרכי המסחר בבשמים בתקופה היוונית-רומית מוסרים על ספר הקרוי: ׳פֱּרי-פלוס' שהוראת המילולית נסובה סביב: הפלגה-סִבּוּבית, ביוונית: (περίπλους‏‏‏‏) ׳פֱּרי-פלוס', כך נקרא ספר השיט הקדום
  2. במילה "פרבר", הנכתבת בבי"ת, ישנו דגש קל, והיא נהגית פַּרְבָּר. אולם, ההגייה הנפוצה כיום היא בלא דגש בבי"ת. לכן, מעדיפה האקדמיה ללשון עברית את הכתיב "פַּרְוָר", באות וי"ו

פָּרוּר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרור
הגייה* parur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־ר
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) כלי בישול קדרה או מחבת
    • ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.“ (במדבר יא, פסוק ח)
    • ”וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי-עִזִּים וְאֵיפַת-קֶמַח מַצּוֹת הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר...“ (שופטים ו, פסוק יט)
    • ”וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ...“ (שמואל א׳ ב, פסוק יד)
    • ”בֵּית שָׁמַאי אוֹמְרִים תַּבְלִין נִדּוּכִין בְּמָעוֹךְ שֶׁל עֵץ; וְהַמֶּלַח בַּפַּךְ, וּבְעֵץ הַפָּרוּר[1], וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים תַּבְלִין נִדּוֹכִין כְּדַרְכָּן בְּמָדוֹךְ שֶׁל אֶבֶן, וְהַמֶּלַח בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ.“ (משנה, מסכת ביצהפרק א, משנה ז)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה מספר פעמים במקרא, בפסוקים לעיל. ובפסוק מספר יואל המקביל לפסוק מספר נחום לקמן:
”כָּל פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר (יואל ב, פסוק ו) / ”פְנֵי כֻלָּם, קִבְּצוּ פָארוּר (נחום ב, פסוק יא)
  • הלחם של: פִר [2] + ”אוּר“ (ישעיהו מז, פסוק יד) כנראה שתיבת פרור [3] הורכבה כהלחם בהשראת פרסית עתיקה בה מצויה תיבת פר (pari) בהוראת "סביב", אליה "הולחמה" תיבת אור בהוראת מדורה. לפיכך פרור או פר-אור, מילולית: "סביב-למדורה", הוא מונח שציין כלי לבישול במדורה. קרוב אל הפועל ביוונית-עתיקה שהגייתו: פֶרוֹ (φέρω) נשא, הביא, סחב [4]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערת שוליים[עריכה]

  1. הוא הכף שמגיסין בו הקדרה
  2. ראו גזרון: פרבר
  3. בספר יואל ונחום מצויה גם בתצורה פארור :"מִפָּנָיו יָחִילוּ עַמִּים כָּל פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר"
  4. מתיבה זו נגזרה תיבת (brought) הלועזית בהוראת נשא אל-,הביא

פָּרוּר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרור
הגייה* parur
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש פ־ר־ר
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות
  1. [נדיר] מפורר
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
      [דרוש מקור]


פֵּרוּר, פִּירוּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פירור
הגייה* perur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־ר
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ פֵּרוּרִים
צלחת ועליה פירורים
  1. לשון חז"ל חלקיק מאפה.
    • ”מַעֲבִירִין מִלִּפְנֵי הַשֻּׁלְחָן פֵּרוּרִין פָּחוֹת מִכַּזַּיִת וְשֵׂעָר שֶׁל אֲפוּנִין וְשֵׂעָר שֶׁל עֲדָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה.“ (משנה, מסכת שבתפרק כא, משנה ג)
    • להכנת שניצל יש למשוח את האומצה בביצה, ואחר לכסותה לחלוטין בפירורי־לחם.

גיזרון[עריכה]

  • שם פעולה מן הפועל פורר

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: crumb‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פירורי לחם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פירורים


השורש פרר
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית שבירה לחתיכות קטנות מאד
גזרה גזרת הכפולים
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש פ־ר־ר הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵפֵר מֵפֵר יָפֵר הָפֵר לְהָפֵר
הֻפְעַל הוּפַר מוּפָר יוּפַר -אין- -אין-
פִּעֵל פּוֹרֵר מְפוֹרֵר יְפוֹרֵר פוֹרֵר לְפוֹרֵר
פֻּעַל פּוֹרַר מְפוֹרָר יְפוֹרַר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפּוֹרֵר מִתְפּוֹרֵר יִתְפּוֹרֵר הִתְפּוֹרֵר לְהִתְפּוֹרֵר