פלגמט
פְלֶגְמָט
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פלגמט |
| הגייה* | flegmat |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | נ׳ פְלֶגְמָטִית, ר׳ פְלֶגְמָטִים |
- [סלנג ישן] כינוי מזלזל לאדם אדיש וחסר מרץ.
- ”„אבא הוא פלגמט גמור בענינים כאלה“ – התריעה בחוצפה צברית צעירה בעלת צמות זהב ועיני תכלת [...].“ ("מעריב", 14 בספטמבר 1958, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- מן פלגמטי.