מקור המילה מפרסית: pistah, שהתגלגלה דרך המילה הערבית فُسْتُق (פֻסְתֻק). יוונית עתיקה -('עַרפִּיקו פִיסטִיקִי'- αράπικο φιστίκι) בהוראת 'פסטוק ערבי' קוּצר מאוחר יותר 'פִיסְטִיקִי' φιστίκι המילה מופיעה בלשון חז"ל בצורת פִּסְתָּק (פִּסְתְּקָא בארמית): "ליתי כי פיסתקא דנישדור, וכי אמגוזא דחלבניתא דובשניתא" (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף סט, עמוד א).