לדלג לתוכן

עשתר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עַשְׁתָּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאעשתר
הגייה*ashtar
חלק דיברשם פרטי
מיןזכר (לעתים אולי גם נקבה)
שורש{{{שורש}}}
דרך תצורה{{{דרך תצורה}}}
נטיות{{{נטיות}}}
  1. שם אלוהות זכרית שנעבדה בקרב עמים שמיים שונים, לרבות הכנענים.
    • נמליך עשתר עריץ, ימלוך עשתר עריץ! (השירה האוגריתית, עלילות בעל וענת, לוח UT 49 I שורות 26–27. במקור: "נמלכ עתֿתר ערטֿ, ימלכ עתֿתר ערטֿ")
    • וַיֹּאמֶר לִי כְּמֹש: לֵךְ אֱחֹז אֶת נְבֹה... וָאֶלְתַּחֵם בָּהּ מִבְּקֹעַ הַשַּׁחֲרִת עַד הַצָּהֳרֵם וָאֹחֲזֶהָ... כִּי לְעַשְׁתָּר־כְּמֹש הֶחֱרַמְתִּהָ. (מצבת מישע, שורות 14–17, הניקוד מותאם לעברית מודרנית ולא בהכרח משקף את המקור)
  2. עברית חדשה צורה מיושנת לכתיבת שם האלה האכדית אִשתר.

גזרון

[עריכה]
  • שם האלוהות "עשתר" לא מופיע במקרא, אך דומה לשם האלוהות עשתרת. צורות זכר ונקבה לשמות אלוהות מוכרים בקרב הכנענים גם במקרים אחרים.[1] האלוהות אף ידועה כ־ʿAṯtar בדרום ערב, ו־𐡏𐡕𐡓 (עתר) בארמית.
  • האל ידוע מהשירה האוגריתית בכינוי "עתֿתר ערטֿ" (עשתר עריץ, כאשר תֿ היא ש ו־טֿ היא צ), וממצבת מישע כאל כפול "עשתר־כמֹש",[1] או לפי דעה אחרת, זוג האלים עשתר (נקבה) וכמוש (זכר).[2]
  • בכתובת בלעם נכתב "שגר ועשתר".[3][4] ייתכן שמדובר באלוהות אחת בעלת שני שמות (נוהג מוכר בקרב אלים כנעניים), וייתכן שמדובר בשני אלוהויות – שגר ועשתר. כך או כך, ניתן להשוות את הצירוף ל”שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ” שמופיע ארבע פעמים בספר דברים (פרק ז פסוק יג, פרק כח פסוקים ד, יח, נא). לא ברור אם "עשתר" בכתובת זאת הוא זכר (כמו באוגרית ובדרום ערב), או נקבה, כמו אִשתר המסופוטמית. אנשי המזרח הקדום האמינו שיש קשר בין פריון העדרים, הירח וכוכב השחר.[5]
  • בנוסף לשם האלה "עשתרת", השם עשתר (במשמעות (1); משמעות (2) קיימת רק בעברית חדשה) דומה לאכדית Ištar (אלוהות נקבית חשובה), והמלה Ištaru אף שימשה לציון "אלוהות נקבית" באופן כללי (ייתכן שזאת המשמעות גם בביטוי המקראי "בעלים ועשתרות" –"אלים (זכריים) ואלות (נקביות)"). טיב הקשר בין שמות אלה ומשמעות השורש המשותף להם לא ברור.[6]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עשתר (אל)

הערות שוליים

[עריכה]
  1. 1 2 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 54
  2. משה דוד קסוטו, ערך "כמוש", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ד' (כבד–מלחתה), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 187
  3. KAI 312 שורה 14
  4. ראו בהרחבה: אהרן דמסקי, האלה שגר בעבר־הירדן, ארץ־ישראל לב, 2016, עמ' 45–50
  5. שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 419
  6. שמואל אפרים ליונשטאם, ערך "עשתרת", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ו' (עבד–צרתן), מוסד ביאליק, 1971, עמ' 407–408