עצמות חמור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֲצָמוֹת חֲמוֹר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. נאמר כהסכמה על עובדות ברמה הבסיסית בקרבם של שני צדדים המתדיינים במשפט בו דעתם חלוקה.
    • ” קובלין אנו עליכם פרושים, שאתם אומרים, כתבי הקדש מטמאין את הידים, וספרי המירם אינם מטמאין את הידים. אמר רבן יוחנן בן זכאי, וכי אין לנו על הפרושים אלא זו בלבד, הרי הם אומרים, עצמות חמור טהורים, ועצמות יוחנן כהן גדול טמאים.“ (משנה, מסכת ידיםפרק ד, משנה ו).

מקור[עריכה]

  • מקור הביטוי במחלוקת בין הצדוקים לפרושים ה"עוקץ" את טיעוני הסיעה הצדוקית הקובלת על התייחסות הפרושים כלפי כתבי הקודש כמטמאים בעוד כתבי הומרוס ("מירס") נחשבים כלא מטמאים .ריבז עושה שימוש בהקבלה שכנראה היתה מוסכמת על שני הצדדים ככל שמשהו חביב יותר כך מטמא הוא יותר ,ולפי המוסכמה על פיה ישנה אבחנה בין עצמות יוחנן (=טמא) (לעצמות חמור =טהר), כך גם אנחנו הפרושים מבחינים בין כתבי הומרוס (=המירס הלא חביבים, ולפיכך "טהורים") לכתבי הקודש החביבים ובשל כך מטמאים [1].

סמוכין[עריכה]

  1. הערות אטימולוגיות, מאת-חיים רוזן,לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה כרך - י"ז. ב'/ג‎' (אדר א' תשי"א)