עי

עַי

לשון המקרא עיר בבקעת הירדן שנכבשה ע"י יהושע.
- ”מֶלֶךְ יְרִיחוֹ, אֶחָד; מֶלֶךְ הָעַי אֲשֶׁר־מִצַּד בֵּית־אֵל, אֶחָד.“ (יהושע יב, פסוק ט)
שרידי מקום ישוב שנהרס.
- ”וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת; וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בִּגְבוּל מוֹאָב. וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים; וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד.“ (במדבר לג, פסוקים מד–מה)
- ”לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה; וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר.“ (מיכה ג, פסוק יב)
- ”מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ; טִמְּאוּ אֶת־הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת־יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים.“ (תהלים עט, פסוק א)

לדעת מס' חוקרי מקרא, אין זה סביר שישוב יקרא ע"ש היותו חרב, וכיוון שהעדויות הארכיאולוגיות מצביעות על כך שהעיר חרבה זמן כה רב, עד כי השם המקורי נשכח, כיבושי יהושע אינם היסטוריים.^[1]

1

2

ערך בוויקיפדיה: העי

↑ מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא, כרך 4 עמוד 43 הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1989