מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | עטין |
הגייה* | a'tin |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ט־ן |
דרך תצורה | משקל קְטִיל |
נטיות | ר׳ עֲטִינִים, עֲטִינֵי־ |
- לשון המקרא אבר בלוטות החלב ביונקים.
- מילה יחידאית. ההוראה הנ"ל היא המקובלת, וכן פירשו בתרגום הארמי ומפרשים נוספים. לפירושים אחרים ראו להלן.
- יש אומרים ששורש ע־ט־ן גזור משורש ע־ט־י/ה שמשמעו כיסוי.
- רש"י: "חלבו ולחלוחו ושומנו נקרא עטיניו." נראה שלדעתו 'עטין' הוא מקום בגוף שמצטבר בו שומן, והוא מפרש 'חָלָב' = חֵלֶב.
- אבן ג'אנח: כד שנותנים בו חלב.
- ראב"ע: "עטיניו– מלשון ישמעאל, המקום שיברכו עליו הגמלים על המים."
- רמב"ם (פיהמ"ש מנחות ח,ד): "עטיניו- הם עצמות שיש בהם מוח, דימה אותן למעטן לפי שהן רחבים וגדולות בחלולם."
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | עיטין |
הגייה* | e'tin |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | |
- מארמית: עצות.