סנף

סִנֵּף

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	סינף
שורש וגזרה	ס־נ־ף
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל חיבר וצירף. בדר"כ יחיד אל הרבים או קטן אל הגדול.

   • ”המוכר פרה לחבירו, ואמר לו: פרה זו נגחנית היא, נשכנית היא, בעטנית היא, רבצנית היא, והיה בה מום אחד וסנפו בין המומין - הרי זה מקח טעות. מום זה ומום אחר - אין זה מקח טעות“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף פ, עמוד א)
   • לשון סורסי היינו לשון ארם צובה, דהיינו סוריא שכבשה דוד וסנפה לארץ ישראל שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

גיזרון

• לא וודאי. אולי בניין סָפעֵל מן ענף, עם ע נטמעת: ס(ע)נף, כלומר 'גרם להיות ענף'.

נגזרות

• סניף

מילים נרדפות

• סיפח

תרגום

• אנגלית: incorporate‏‏‏‏, affiliate‏‏‏‏

ראו גם

• הסניף